רשתות חברתיות

נוב 26 2008

קידום אתרים זה לא רק לינקים וקונסטרוקציית זרימה לPR

קידום אתרים מעלה אסוציאציות של איסוף אובססיבי של לינקים חסרי משמעות והרשמה לעשרות אלפי אינדקסים לא רלוונטיים בעלות גבוהה של כוח אדם ומאמץ. אבל מי שקצת מכיר יודע שאיסוף לינקים מפסיק להיות פרמטר משמעותי והמשקל של הקידם בתוך האתר עולה וכובש את זירת הפעילות של מקדמי האתרים המעודכנים.

אבל האם זה הכול? רק לטפל בתוכן וזרימת PR בתוך האתר? מקצועות רבים מתפתחים ומתרחבים ואז מתמקצעים ונוצרות דיסציפלינות שונות, כך גם בתחום קידום האתרים. מקדם אתרים צריך יותר ויותר להיות מודע לפלטפורמות הגלישה השונות ולדעת שהצפי הוא כי תוך שנים ספורות רוב הדפדפנים יהיה מובנים שמכשירים סלולריים זעירים, מה שישנה את תצורת מבנה הדפים ושיטות הגלישה בצורה דרסטית, תחום הגלישה הסלולרית נמצא בארץ בפיגור משמעותי אך ברור כי מדובר רק בהשהייה ולא יותר ויש להתכונן לגלישה הסלולרית ולפתח תוכן ומבנה שיותאמו אליה.

אבל זה לא הכל, מקדם אתרים חייב היום להתייחס גם לתחום הקידום החברתי (SMO) שמשתלט על הרגלי הגלישה, ללמוד על תצורות xml חדשות שמנועי חיפוש יודעים לעבוד איתם, אני לא מתייחס רק לחיפוש בבלוגים של גוגל אלא גם לתצורות מתקדמות כמו זו של ה SearchMonkey של יאהו. אלו תצורות מנועי החיפוש יודעים להבין ואלו לא ואיך מתגברים על כך?

כל זה טוב ויפה אם המטרה היא רק להופיע ראשון או להביא עוד כמה גולשים לאתר, אבל בסופו של דבר תפקיד האתר הוא להמיר את הכניסה לאתר לביצוע המטרה לשמה הוא הוא הוקם, בין אם זה קנייה או חשיפה לתוכן מסוים ועוד. איש קידום אתרים שמבין זאת, יודע שהוא חייב לנטר את תנועות הגלישה באתר על מנת להבין היכן הכשלים ומהי הדרך הטובה לייצר המרות. הבנה טובה של קונסטרוקציית אתר כנגזרת של התנהגות גולשים (ולא בהקשר לזרימת PR) היא כלי חשוב, זה לא אני אומר, קבלו את מאט כץ בראיון (כולל מעט התחמקויות) בנושא זה ועוד.

3 תגובות

נוב 09 2008

דייויד ויני, קידום אתרים מפי מומחה עולמי

מאת נושאים קידום אתרים

גם כשקשה למצוא חידושים בתחום קידום האתרים, גם כשמשאבים מתחילים להיות מופנים דווקא לתחום ה SMO, עדיין כדאי להקשיב מידי פעם לאנשים שקידמו כמה אתרים גדולים בחייהם.

דייויד ויני הוא אחד מהם. דייויד ויני עסק בקידום ואופטימיזציה באתרים של חברת בריטיש איירוויז (British Airways), אמזון (Amazon) ואפילו מייקרוסופט. אני מביא כאן סרטון של מצגת שלו, הסרטון בן כ-20 דקות. אין בו חידושים גדולים אבל כדאי לשים לב לנושאים שהוא מעלה ולא פחות מכך, גם לחזון שלו לגבי התפתחות הרשת.

בסרטון הוא נוגע בנקודות רבות כמו:

  • שליחת האתר למדריכים רבים, טוב או מיותר?
  • כמה לינקים האתר שלי צריך?
  • אילו מטרות לבחור?
  • בחירת ביטויי חיפוש.
  • הזנב הארוך, Long Tail.
  • דחיסות וקדימות של ביטויי חיפוש.
  • איכות וכמות של לינקים נכנסים.
  • משקל הזמן בדירוג.
  • Google Maps

כאמור, חידושים רבים אין בסרטון הזה אבל עדיין שווה לצפות בו.

2 תגובות

ספט 09 2008

קידום אתרים, עבר-הווה-עתיד

עד סוף המאה ה-20 צורת החיפוש המקובלת באינטרנט היתה דרך אינדקסים ידניים כדוגמת האינדקס של יאהו או דימוז כך שהקמת אתר לוותה בעיקר עם יחסי ציבור מול עורכי האינדקסים שיכלו להתרשם חזותית מהאתר ולקבל החלטה לגביו. הדברים השתנו כשגוגל הושקה ומאוחר יותר פרצה לתודעת המשתמשים, מנוע החיפוש של גוגל שינה את כל מה שידענו על אינטרנט בכלל ועל המערך התומך בהקמת אתר, בפרט.
ה"רובוט" של גוגל שוגר לשוטט ברחבי האינטרנט ועבר מאתר לאתר על ידי קישורים וכך הוא מסתובב עד היום ומנסה למצוא את כל האתרים הקיימים ולהכניס אותם לאינדקס שעליו פועל מנוע החיפוש. כבר בשלב זה ברור מבחינת הרובוט אין משמעות לתמונות כיון שאין הוא יודע להבין אותם וממילא הם נעלמים לגביו, גם תצורות אחרות כגון אתרים המבוססים על טכנולוגיית פלאש הם בעייתיים מבחינת הרובוט, אם כי משנה לשנה הרובוט משתכלל ולומד כיצד לזהות חומרים שבעבר לא היו נגישים לגביו. משמעות הדבר הוא שאם האתר שלי יהיה מורכב מתמונות ולא מטקסט, הוא יהיה חסר משמעות בעיני גוגל ובמצב נורמאלי לא אמצא אותו במנוע החיפוש.
גוגל שינתה את כל מה שידענו על עיצוב אתרים אך גם דחפה ליצירת תכנים המתאימים לאלגוריתם החיפוש שלה. חיפוש בגוגל מתבצע כך שהמחפש מקיש ביטוי מסוים וגוגל מנסים למצוא מתוך כל דפי האינטרנט המוכרים להם, מהו הדף הרלוונטי ביותר למה שהתכוון המשתמש. לשם כך גוגל פיתחה אלגוריתמים רבים כשהידוע שבהם הוא ה PAGE RANK ע"ש ממציאו לארי פייג'. האלגוריתמים משקללים נתונים רבים וביניהם הטקסטים באתר והיחס לאתר מאתרים אחרים, מה שמספר לרובוט של גוגל על חשיבותו ועל הקשריו.
הכרות, הנובעת בעיקר מנסיון, עם האלגוריתמים של גוגל מאפשרת ליצור דפי אינטרנט שגוגל ימצא בהם עניין אמיתי (להבדיל משיטות קידום Black-Hat) וימקם אותם בדירוג גבוה ביחס לביטויים מסוימים, על כן ברור כי קידום אתר באינטרנט מתחיל כבר משלב תכנונו. יש לקבל החלטה על הביטויים המיועדים לקידום ושהאתר יצטרך לשכנע את גוגל ומנועי החיפוש האחרים על הרלוונטיות שלו בהקשר אליהם. קידום אתרים נכון, אם כן, מתחיל משלב תכנון האתר ובחירת ביטויי החיפוש, בחירה זו מתבססת על מפגש בין הרצוי למצוי. מקדם האתרים יצטרך לבחון את הביטויים השונים ולקבל החלטה אלו מתוכם הם החשובים לו ואלו מתוכם ריאליים, לעיתים תתקבל החלטה לוותר על ביטוי מסוים מכיון שהוא נמצא בתחרות שתחייב השקאת משאבים רבים מידי שיכולים לא להשתלם.
לאחר בחירת הפלטפורמה המתאימה לקידום האתר, יצטרך מקדם האתרים שלך לייצר את הטקסטים התואמים את מטרת האתר בהתחשב באלגוריתמים של גוגל. שלב זה מצריך שיתוף פעולה הדוק בין אנשי המקצוע שלך, איש התוכנה שלך וחברת קידום האתרים. רק שילוב חכם של כל בגורמים יכולים לייצר אתר אינטרנט נעים, חכם ומועיל שיוכל להופיע ולקבל דירוגים גבוהים עבר ביטויי החיפוש שבחרתם לקדם.
קידום אתרים הוא תחם עתיר ידע ומצריך נסיון רב והכרות מעמיקה עם השינויים המתרחשים כל העת באלגוריתמים הרלוונטיים לקידום האתרים שלך.
פניה לחברת קידום אתרים תתבצע כבר בשלב ההחלטה על הקמת אתר אינטרנט לעסק שלך, חשוב לזכור זאת כיון שהדבר יכול לחסוך עלויות ומשאבים רבים בהמשך.
השלב הבא בקידום אתר האינטרנט שלך הוא, כאמור, יצירת אוירה אוהדת בסביבה האינטרנטית. הדבר מצריך פעילות מול אתרים אחרים ושימוש בכלי SMO מודרניים, הדבר חשוב מאוד מכיון שגם הPR ובמיוחד האלגוריתמים שהגיעו אחריו נתנו משקל רב למומחיות האתר כפי שהיא מתבטאת בקישורים הנכנסים שלו.
לאחר שהוחלט על קונסטרוקציית האתר, הביטויים שהוא אמור לקדם ונערכו לו יחסי ציבור ברשת האינטרנט, חשוב מאוד להמשיך ולייצר תכנים על מנת שהאתר יהיה אטרקטיבי בעיני הגולשים, תוכן ישן הוא בדרך כלל תוכן פחות רלוונטי ולפיכך חשוב להיות עם האצבע על הדופק ולדאוג לעדכניותו של האתר הן מבחינת תוכן והן מבחינת הקשרים ותכנות.

(מתוך מאמר שפורסם על ידי באתר "מאמרים")

2 תגובות

אוג 11 2008

כמה ישראלים משתמשים ברשתות חברתיות? על מחקרים וטעויות

מאת נושאים רשתות חברתיות

כמה ישראלים משתמשים ברשתות החברתיות?

אחת הפריצות הגדולות של מה שמכונה ה WEB2.0 היא הרשת החברתית, עדיין לא לגמרי ברור איך הופכים אותם לתזרים מזומנים אך נפח התנועה שהרשתות מייצרות עולות על כל דמיון של כל חברת השקעות ואכן חדשות לבקרים אנו נתקלים בסטארטאפים בתחום. אך כמה ישראלים משתמשים ברשתות החברתיות? זו השאלה המעניינת את אנשי קידום האתרים המתמחים בSMO בפרט ובפרסום באינטרנט בכלל כיון שהרשתות החברתיות מאפשרות פילוח גולשים בצורה שקשה להגיע אליה בשיטות אחרות.

כשפיטורים גורמים לתחושת כשל כלפי הבלוגוספרה, עו"ד קלינגר מנחם שישנם מיליון קוראי בלוגים בארץ. האומנם?

הנתון מתבסס על מחקר שהוכן עבור חברת טוויסטד ונערך על ידי TNS על כ 1300 גולשים בני 13+ מדגם האמור לייצג את אוכלוסיית הגולשים בארץ המוערכת בכ-4 מיליון גולשים. את תוצאות הסקר מביא נתן ליפסון בטוש בקצרה ומרחיב עליהם יותר בקפה.

ובכן, 44.5% מהגולשים חברים ברשת חברתית כל שהיא, אצל צעירים שיעור החדירה מגיע אף לכ70%.

25.1% מהמדגם קוראים או כותבים בלוג ו37.1% משתתפים בפורומים. אם כן הנתון שהביא יהונתן מדויק: מיליון גולשים קוראים או כותבים בלוגים. מדהים.

ובכן להבנתי ההערכות לוקות בבעיתיות מרובה. ראשית, המספר 4 מליון גולשים נראה לי מוגזם במקצת. אמת שגוגל מעריכים את מספר הגולשים בארץ אפילו ב4.5 מליון, אך דומני שיש להבדיל בין 2 סוגי גולשים. אם אני מנסה לבחון את שיעור חדירת YNET זה לגיטימי ונכון לכלול את מזכירות הביטוח הלאומי שמרפרשות את עמודי החדשות. אך גלישה לא פסיבית שכזו אינה יכולה להחשב לצורך סקר על פעילות באינטרנט משום שהמפרפרשות הנ"ל אינן קהל היעד של הסקרים האינטרנטיים הנערכים על ידי מכוני המחקר לסוגיהם.

לדוגמה, הסקר מצא כי 1.78 מליון גולשים מחזיקים פרופיל ברשת חברתית. מה אומרים גוגל על הנתון הזה? אם הבנתי נכון את הסקר והוא מתיחס לארבעה רשתות חברתיות: חברה, שוקס, פייסבוק ומקושרים, הנתון שגוגל מנפיק עבורם הוא:

שיעור חדירה של 34% עם 1.6 מיליון יוניקיוזרס (על כך הכרוך בהגדרה זו) המייצגים מכלול של 4.7 מליון גולשים.

אם ההערכה של מבצעי הסקר היא של 1.78 מליון פרופילים שמובילים אותם להערכה של מעל 2 מיליון גולשים, נתוני גוגל מביאים אותנו למסקנה כי מדובר בסטיה של לפחות 13%, אם ננכה את טעויות החישוב של היוניק יוזרס (comScore מדברים על ניכוי בערך שליש) נגיע לפערים גדולים הרבה יותר. הוי אומר שמקרה הטוב ביותר אנו מדברים על כ800 אלף גולשים החשופים לבלוגים כשסביר שהמספר נמוך בהרבה. אגב, פייסבוק דווחו בפעם האחרונה שבדקתי על כ-400 אלף פרופילים שמיקמו את עצמם בארץ ואם 62% מהגולשים ממקמים את עצמם בפייסבוק (כפי שמצאו עורכי הסקר) הרי שמדובר בסך הכל ב-600 אלף פרופילים.

ממה נובעת הטעות, אם היא אכן קיימת?

אחת הבעיות העומדות לפני כל עורך סקרים היא למצוא את המדגם הנכון שייצג את המכלול אותו הוא מעוניין לחקור. סקר טלפוני מנטרל מטבע הדברים את אותו חלק באכלוסיה שאינו מחזיק טלפון, בשלב כל שהוא הוחלט כי מרכיבם באכלוסיה נמוך אינו מהווה הטייה לסקר (סביר שבשנים האחרונות המצב השתנה בעקבות חדירת הסלולר, שאליו מכוני הסקרים לא אוהבים לחייג), אם אערוך סקר מדלת לדלת אפסיד את האנשים שאינם פותחים את הדלת לזרים או את הקשישים שאין להם כוח לפתוח לנודניקים, וכן הלאה.

את מי מייצגים הנסקרים שהתנדבו לענות לTNS? אין לי נתונים לפני ואולי עורכי הסקר ניסו לנטרל את ההטיה בדרך כל שהיא אך דומני כי גם אם לא אנסה לאפיין את הגולש הממוצע הנרשם לאתרים המציעים סקרים, יוכל כל קורא להפעיל את דמיונו בצורה עצמונית… למיטב הבנתי הם אינם מייצגים את הגולש הממוצע כלל וכלל.

לטעמי אפשר להניח כי אין מליון גולשים ה"קוראים או כותבים" בלוג, הבלוגוספרה יכולה להכריז על הצלחתה אף אם מדובר בכחצי מכך.

הפוסט נכתב ללא כל מחקר רציני והוא מתבסס על הערכות גסות שיכולות להיות מוטעות מיסודן. אשמח לקבל ביקורת נוקבת.

——–

עדכון: במקביל גל מור מפרסם פוסט על הנושא וגם הוא מגיע למסקנה שהנתונים אינם נראים סבירים. הוא מעריך את הגרעין הקשה של משתמשי הרשתות החברתיות בכ500K.

חיפושים שהביאו לכאן:

  • אחוז משתמשים באינטרנט

תגובה אחת

« הקודם - הבא »

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏