analytics

אנליטיקס הוא כלי הסטטיסטיקות של גוגל לאתרים. קל מאוד להטמיע את המערכת באתר שלך ולהתחיל לקבל מידע מעניין לגבי התנהגות הגולשים בדרך לאתר ובתוכו.
ישנם תוכנות מתחרות ל Analytics של גוגל, אבל היא בהחלט ממוקמת בשורה הפותחת והמועדפת על חלק גדול מהמשתמשים.

אוג 11 2008

כמה ישראלים משתמשים ברשתות חברתיות? על מחקרים וטעויות

מאת נושאים רשתות חברתיות

כמה ישראלים משתמשים ברשתות החברתיות?

אחת הפריצות הגדולות של מה שמכונה ה WEB2.0 היא הרשת החברתית, עדיין לא לגמרי ברור איך הופכים אותם לתזרים מזומנים אך נפח התנועה שהרשתות מייצרות עולות על כל דמיון של כל חברת השקעות ואכן חדשות לבקרים אנו נתקלים בסטארטאפים בתחום. אך כמה ישראלים משתמשים ברשתות החברתיות? זו השאלה המעניינת את אנשי קידום האתרים המתמחים בSMO בפרט ובפרסום באינטרנט בכלל כיון שהרשתות החברתיות מאפשרות פילוח גולשים בצורה שקשה להגיע אליה בשיטות אחרות.

כשפיטורים גורמים לתחושת כשל כלפי הבלוגוספרה, עו"ד קלינגר מנחם שישנם מיליון קוראי בלוגים בארץ. האומנם?

הנתון מתבסס על מחקר שהוכן עבור חברת טוויסטד ונערך על ידי TNS על כ 1300 גולשים בני 13+ מדגם האמור לייצג את אוכלוסיית הגולשים בארץ המוערכת בכ-4 מיליון גולשים. את תוצאות הסקר מביא נתן ליפסון בטוש בקצרה ומרחיב עליהם יותר בקפה.

ובכן, 44.5% מהגולשים חברים ברשת חברתית כל שהיא, אצל צעירים שיעור החדירה מגיע אף לכ70%.

25.1% מהמדגם קוראים או כותבים בלוג ו37.1% משתתפים בפורומים. אם כן הנתון שהביא יהונתן מדויק: מיליון גולשים קוראים או כותבים בלוגים. מדהים.

ובכן להבנתי ההערכות לוקות בבעיתיות מרובה. ראשית, המספר 4 מליון גולשים נראה לי מוגזם במקצת. אמת שגוגל מעריכים את מספר הגולשים בארץ אפילו ב4.5 מליון, אך דומני שיש להבדיל בין 2 סוגי גולשים. אם אני מנסה לבחון את שיעור חדירת YNET זה לגיטימי ונכון לכלול את מזכירות הביטוח הלאומי שמרפרשות את עמודי החדשות. אך גלישה לא פסיבית שכזו אינה יכולה להחשב לצורך סקר על פעילות באינטרנט משום שהמפרפרשות הנ"ל אינן קהל היעד של הסקרים האינטרנטיים הנערכים על ידי מכוני המחקר לסוגיהם.

לדוגמה, הסקר מצא כי 1.78 מליון גולשים מחזיקים פרופיל ברשת חברתית. מה אומרים גוגל על הנתון הזה? אם הבנתי נכון את הסקר והוא מתיחס לארבעה רשתות חברתיות: חברה, שוקס, פייסבוק ומקושרים, הנתון שגוגל מנפיק עבורם הוא:

שיעור חדירה של 34% עם 1.6 מיליון יוניקיוזרס (על כך הכרוך בהגדרה זו) המייצגים מכלול של 4.7 מליון גולשים.

אם ההערכה של מבצעי הסקר היא של 1.78 מליון פרופילים שמובילים אותם להערכה של מעל 2 מיליון גולשים, נתוני גוגל מביאים אותנו למסקנה כי מדובר בסטיה של לפחות 13%, אם ננכה את טעויות החישוב של היוניק יוזרס (comScore מדברים על ניכוי בערך שליש) נגיע לפערים גדולים הרבה יותר. הוי אומר שמקרה הטוב ביותר אנו מדברים על כ800 אלף גולשים החשופים לבלוגים כשסביר שהמספר נמוך בהרבה. אגב, פייסבוק דווחו בפעם האחרונה שבדקתי על כ-400 אלף פרופילים שמיקמו את עצמם בארץ ואם 62% מהגולשים ממקמים את עצמם בפייסבוק (כפי שמצאו עורכי הסקר) הרי שמדובר בסך הכל ב-600 אלף פרופילים.

ממה נובעת הטעות, אם היא אכן קיימת?

אחת הבעיות העומדות לפני כל עורך סקרים היא למצוא את המדגם הנכון שייצג את המכלול אותו הוא מעוניין לחקור. סקר טלפוני מנטרל מטבע הדברים את אותו חלק באכלוסיה שאינו מחזיק טלפון, בשלב כל שהוא הוחלט כי מרכיבם באכלוסיה נמוך אינו מהווה הטייה לסקר (סביר שבשנים האחרונות המצב השתנה בעקבות חדירת הסלולר, שאליו מכוני הסקרים לא אוהבים לחייג), אם אערוך סקר מדלת לדלת אפסיד את האנשים שאינם פותחים את הדלת לזרים או את הקשישים שאין להם כוח לפתוח לנודניקים, וכן הלאה.

את מי מייצגים הנסקרים שהתנדבו לענות לTNS? אין לי נתונים לפני ואולי עורכי הסקר ניסו לנטרל את ההטיה בדרך כל שהיא אך דומני כי גם אם לא אנסה לאפיין את הגולש הממוצע הנרשם לאתרים המציעים סקרים, יוכל כל קורא להפעיל את דמיונו בצורה עצמונית… למיטב הבנתי הם אינם מייצגים את הגולש הממוצע כלל וכלל.

לטעמי אפשר להניח כי אין מליון גולשים ה"קוראים או כותבים" בלוג, הבלוגוספרה יכולה להכריז על הצלחתה אף אם מדובר בכחצי מכך.

הפוסט נכתב ללא כל מחקר רציני והוא מתבסס על הערכות גסות שיכולות להיות מוטעות מיסודן. אשמח לקבל ביקורת נוקבת.

——–

עדכון: במקביל גל מור מפרסם פוסט על הנושא וגם הוא מגיע למסקנה שהנתונים אינם נראים סבירים. הוא מעריך את הגרעין הקשה של משתמשי הרשתות החברתיות בכ500K.

חיפושים שהביאו לכאן:

  • אחוז משתמשים באינטרנט

תגובה אחת

אוג 10 2008

תכנון מסעות פרסום עם אדפלנר: Ad Planner

מאת נושאים פרסום באינטרנט

נראה כי גוגל החליטה לפצל את שרות הטרנדס (Trends) שלה להתמחות נפרדת בנפח ביטויי חיפוש עם השירות החדש אינסייטס (Insights) ובין ההתמקדות בתנועות באתרים עם השירות המתגבש Ad Planner. אדפלנר נמצא עדיין בגרסת בתא וסגור לציבור אך סביר שבזמן הקרוב החסמים ישוחררו, כבר עתה המשתמשים הזקוקים לכלי הצליחו לקבל אותו ללא בעיות מיוחדות..

נניח שאנו רוצים לפרסם ספר חדש, השלב הראשון הוא הקמת תכנית פרסום למוצר החדש כשניתן לבחור באיזו מדינה להתמקד. בחירה במדינת ישראל תשמוט חלק מהאפשרות לפלח, יותר מאוחר, גולשים על פי חיתוכים דמוגרפיים כמו פילוח סוציואקונומי, מין, גיל והשכלה.

נניח שהחלטתי שהגולשים שלי הם מארץ והם נוהגים לגלוש לאתר סטימצקי וibooks. ה Ad Planner מציע אתרים קשורים ואף מכמת את הקישור ביניהם:

כך ה Ad Planner מנפיק לכל אתר קטגורית עיסוק, כמות צופים יחודיים בהתאמה לקריטריונים, שיעור החשיפה שלהם, כמות הצופים במדינה המבוקשת וכמות הדפים הנצפים. כמו כן תקבלת עבור כל אתר הנמצא ברשת הפרסום של Adsense כמות הפרסומות הנצפות והפורמטים הנתמכים על ידו.

הערכות אלו נראות כקצת יותר מדויקות מאשר ההערכות המופיעות במיקוד לפי מיקום של ה Adwords אם כי ההערכות לעיתים אינן מעודכנות ביחס לתוצאות הנצפות בגוגל טרנדס כך שקיים איחור של כמה ימים, מה שלא אמור להיות מהותי כשמדובר על נפחי גלישה אך יותר מהותי כשבאים להתמקד באתר מסוים, כך לדוגמה כשבאים לחקור אתר סימניה, הנתונים המתקבלים הם:

בעוד הנתונים המתקבלים בTrends שונים במקצת, מבדיקות שנערכו עולה הרושם כי המעודכן יותר הוא דווקא הישן יותר, ה Trends.

השלב הבא הוא סימון אתרים המעניינים את המפרסם ואיסופם ל"תכנית פרסום", שם ניתן לנסות לבדוק כיצד מגיעים לכמות הצופים הגדולה ביותר במינימום עלויות. מדובר בכלי חשוב שמן הסתם עוד יעבור מקצה שיפורים על מנת לסנכרן אותו עם כלים אחרים כמו Adwords וכלי ניתוח אחרים.

השאלה שנשארה פתוחה היא מהיכן משיגה גוגל את נפחי הגלישה באתרים שחלקם כלל לא מספקים לה אותם? האם יתכן והם משתמשים ב Toolbar לצרכי מעקב וסוטים מכללי ה Don't be evil? גוגל שומרת על עמימות אך נראה כי היא מתנערת מהחשדות.

כרגע AdPlanner אינו חופשי לשימוש אך מומלץ לעוסקים בתחום להשיג אישור לשימוש בו על מנת להתנסות וללמוד על האפשרויות החדשות.

2 תגובות

אוג 07 2008

גוגל משדרגת את טרנדס: קבלו את אינסייטס

צוות גוגל ישראל ת"א אחראי לפיתוח החדש וזוכה לפירגונים אפילו מצוות חיפה. המדובר הוא על פיתוח מעניין למוצר גוגל טרנדס הותיק יותר המאפשר לקבל הערכות חיפושים למילה ושודרג גם להערכת תנועה באתרים.

גוגל כנראה מחליטה לפצל את הכלי להתמחויותיו השונות כך שהטרנדס שטיפל בכמות גולשים עובר מיקוד עם כלי ה Adplanner, שיקבל פוסט נפרד בהמשך, במקביל החלק המטפל בכימות פעולות החיפוש לפי ביטויים משתדרג ל Insights שהושק בצורה חופשית בימים אלו (בניגוד לאד-פלאנר שנמצא עדיין בשימוש מוגבל).

כרגיל, בארץ חלק מהכלים אינם יכולים לעבוד בצורה ממוטבת והדבר נכון גם לגבי ה Adplanner (שאינו מאפשר חיתוכים סוציולוגיים) וה Insights (שאינו מאפשר מיפוי אזורים).

ה Insights מאפשר, כמו בטרנדס, לקבל גרף פעילות לביטוי מסונכרן עם הגוגל ניוז (אם כי נעלם הגרף התחתון של פעילות הניוז לביטוי), מיקוד לפי ארץ/עיר כשבגרסה החדשה התווספה מפת עזר. כמו"כ ישנם מילות חיפוש דומות וביטויי חיפוש קשורים שעברו שינויים מהותיים בתקופה הרלוונטית.

החידוש המרענן בגרסה החדשה הוא האפשרות ליצירת חיתוכים. אם עד עתה היה אפשר לבצע חיתוכי מיקום וזמן על הביטוי, עתה הורחבו האפשרויות וניתן גם לחתוך לפי נושאים. לדוגמה, הביטוי Apple מתיחס הן לפרי והן לחברת המחשבים אפל, ה Insights מאפשר למפרסם או החוקר להפריד בין המשמעויות והתוצאות תהיינה כמובן שונות לחלוטין.

האם אפשר להסתמך על נתוני הטרנדס ש Insights משתמשים בהם? אנדי ביל טוען שלא, הוא גילה שעבור הביטוי iPhone מתקבלת תוצאה מוזרה מאוד. המדינה בה הביטוי הוא הפעיל ביותר היא הונג-קונג ואחריה… טרינידד כשרק לאחריה מופיעה ארה"ב, קצת לא סביר. בניסוי חוזר שעשיתי מתברר שארמניה עלתה למקום השני וטרינידד הדרדרה למקום הרביעי. יתכן ומדובר בציונים מתוקננים אך עדיין הנתונים נראים מעט בלתי סבירים.

גוגל נותנים דוגמה למחקר אפשרי בעזרת Insights, מה חשוב יותר בעת קניית רכב, בארה"ב בטיחות הנסיעה קבלה מקום ראשון אך בארץ (הגרף למעלה) צריכת הדלק נתפסת כיותר חשובה. הדבר יכול להוות מדד אפשרי לחברה בבואה להחליט אילו דגמים לשווק במקומות השונים. הנתונים כמובן חשובים מאוד לכל עוסק בפרסום בכלל ובוודאי לעוסקים בקידום אתרים ופרסום באינטרנט.

חיפושים שהביאו לכאן:

  • גוגל טרנדס ישראל
  • גוגל אינסייטס

3 תגובות

אוג 04 2008

ואחרי כשלון ההשקה של Cuil, למה באמת גוגל כל כך מוצלחים?

מאת נושאים קידום אתרים

בעוד כשלון הפריצה של Cuil ממשיך לעורר הדים, זה הזמן להציץ שוב על הפעילות של גוגל ולנסות להבין במה הם כל כך טובים, מדוע המותג הזה כל כך חזק ולמה באמת אנו מעדיפים להשתמש בשירותיהם מעבר להכרות שלהם עם מליארדי עמודים.

גוגל קבלו החלטה לנסות להיות יותר ידידותיים ויותר פתוחים, כנראה גם על מנת לחזק את תדמית ה Don't be evil שלה אך יתכן ומדובר גם בתגובה להשקת מנוע החיפוש של Cuil כמו גם האיתותים ש Yahoo משגרים באשר למנוע החיפוש-קוף שלהם (יהיה פוסט נפרד) שיכול לנגוס בנתח החיפוש של גוגל בהיותו יותר ידידותי לwebmasters, מה שמאפשר להם לספק מידע איכותי יותר על האתר.

סמנכ"ל הנדסת תוכנה בגוגל, הישראלי אודי מנבר, המתעסק באיכות החיפוש פותח את הדיווחים בהצגת צוותי העבודה הרלוונטים בגוגל ומספר על הקושי במציאת סדר הקדימויות שאמור להיות מוצג למשתמש בגוגל, חשוב לדעת שמקדמי האתרים שעדיין מתעסקים רק עם הפייג'ראנק ועסוקים באיסוף קישורים לוקים בחוסר עדכון קריטי לגבי היררכית הפרמטרים של גוגל. אפשר לראות היום הרבה תוצאות עם PR אפסי שמקדימות את מתחרותיהן בעלות הPR המושקע הגבוה. הרקע העברי בולט כשהוא בוחר לתת דוגמה להתיחסות יחודית לשפות שונות עם תו ה " שמייצג בעברית לא רק ציטוט אלא גם ראשי תיבות.

עמית סינגהל, מספר על ההשקעה הרבה בהתאמה מקומית, הצורך להבין כיצד מחפשי ביטויים זהים במקומות שונים, מצפים גם לתוצאות שונות. הקו המנחה שלהם הוא לנסות להצליח להנפיק את מה שהלקוח רוצה ולאו דווקא את מה שהוא חיפש. גוגל משקיעים הרבה מאמץ על מנת להשאיר את המנוע פשוט לשימוש ככל האפשר, משתמשים מנוסים יותר יודעים כיצד לבצע חיפושים מורכבים וחיתוכים מתוחכמים אך המנוע מצליח לתת גם למחפש המתחיל את התוצאות שהוא מקווה למצוא. הקושי הגדול הוא להצליח לבצע את כל ההתאמות המתוחכמות ללא כל מגע אנושי בתוצאות אלא רק דרך טיפול באלוגריתמים, מהנדסי גוגל טוענים שהאלוגריתמים מספיק פשוטים כך שהמהנדסים המטפלים בנושא יכולים להסביר תמיד מדוע תוצאה מסוימת מופיעה כפי שהיא מופיעה והיכן שהיא מופיעה.

מאוד קשה להצליח לאפיין אתר גם אם האפיון לא מוזכר במפורש בטקסט בדפי האתר. לעיתים אתרים מתמקדים בשירות באזור גאוגרפי מסוים למרות שהם היו מעונינים להתפשט למרחבים אחרים ולפיכך לא מציינים באתר את תחום המיקוד שלהם. כיצד ידע גוגל למרות זאת כי מחפשים מאזור המיקוד של האתר יעדיפו למצוא דווקא אותו? כנראה שמדובר על מעקבים אחרי כתובות IP של גולשים באתר או מתוך השוואה למחפשים אחרים שכן מוסיפים את שם המקום לאתר. כך או כך, גוגל מזהים את מיקומו של המחפש ברמת עיר המגורים (בארץ עדיין אין אפשרות טובה לכך אלא אם כן מצליבים נתונים עם חיפושים קודמים, מתאים לנרשמים לגוגל היסטורי) ומציעים לו את האתרים היותר רלוונטים אליו.

אחת העבודות היפות של גוגל היא זיהוי המלים הנרדפות, שעדיין אינו מפותח דיו בעברית, גוגל מצליחים לזהות ביטויים שונים כמייצגים את אותו המונח. מן העבר השני קיימים מילים שלהם משמעויות שונות ויש לנסות ולנתח את המשמעות המצופה, האם Dr הוא דוקטור או קיצור ל Drive? בעברית עדיין קיימים גמגומים רבים  וחיפוש של [יהודים מעריב] מביא תוצאות מתוך עיתון מעריב, אך בחיפוש באנגלית גוגל כבר יודעים להבין שהביטוי [new york times squre church] אמור להתיחס לכנסיה בכיכר הטיימס בני-יורק ולא לכתבה בניו-יורק-טיימס על כנסיות בכיכרות. פעמים רבות אנשים טועים בהקלדה או לוקים בטעויות כתיב מסיבות שונות וגוגל אמורה לזהות מהו הביטוי אותו התכוון המשורר לחפש, ישנם ביטויים שגוגל התמודדה עם מעל 500 טעויות כתיב שונות לאותו הביטוי, ובהצלחה.

עוד תכונה שאינה נתמכת בעברית היא התרגום. גוגל אינו יודע לתרגם דפים מעברית ואליה, אך בשפות הנתמכות (ביניהן רוסית, ערבית, סינית ושפות אירופאיות רבות) ניתן לקבל תוצאות לחיפושים בשפות שונות מדפים בשפות אחרות לחלוטין, כך מתחיל להתגשם חזון המידע האחיד לכולם בכל מקום.

נראה ש Yahoo מנסים לעשות קיצורי דרך עם ה SearchMonkey אך Cuil מפגרים הרבה מאחור בכל תחום הדירוג של הIR.

4 תגובות

« הקודם - הבא »

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏