analytics

אנליטיקס הוא כלי הסטטיסטיקות של גוגל לאתרים. קל מאוד להטמיע את המערכת באתר שלך ולהתחיל לקבל מידע מעניין לגבי התנהגות הגולשים בדרך לאתר ובתוכו.
ישנם תוכנות מתחרות ל Analytics של גוגל, אבל היא בהחלט ממוקמת בשורה הפותחת והמועדפת על חלק גדול מהמשתמשים.

יולי 20 2009

כמה גולשים הגיעו לאתר שלי? על פערי מדידה

גוגל אנליטיקס מול שירותי ניטור גולשים אחריםיש לך אתר?! כתבת מאמר?! הצעת שירות?!

בוודאי מעניין אותך לדעת כמה גולשים נחשפו לאתר, כמה קראו את המאמר או נחשפו לשירות המוצע. לכן בוודאי התקנת תוכנת מעקב כל שהיא שתספר לך כמה גולשים הגיעו לאתר ויותר חשוב, מאיפה.

אחת מתוכנות המעקב הנפוצות ביותר היא האנליטיקס שנרכשה על ידי גוגל, אבל האם אפשר לסמוך עליה? כנראה שלא לחלוטין. תמיד היה ידוע שישנם פערים, לעיתים מהותיים בין תוכנות מעקב שונות ולעיתים היה ניתן אף לזהות מגמות, מה שיצר העדפות שונות לגורמים שונים מצדדים שונים של המתרס… בעלי אתרים העדיפו את התוכנות המחמירות לעומת אנשי השיווק שנטו, כמובן, להעדיף את המפרגנות יותר.

דני סליבן, עורך Search Engine Land, החליט להשקיע קצת מאמץ. הוא פרסם לינק בטוויטר והפער בין כמות הגולשים שנוטרה דרך bit.ly היתה גבוה יותר ממה שדיווח האנליטיקס של גוגל, לא מדובר במספרים גדולים אבל פער בין 58 ל 17 הוא לא דבר של מה בכך. הוא ידע שהקישור הוקלק 58 פעמים אבל רק 17 גולשים הגיעו לאתר היעד? האם זה הגיוני?

כמובן שיש לקחת בחשבון בוטים שונים אבל הרי גם הסטטיסטיקות של שירותי הקיצור השונים נוהגים לנטר ולהתעלם מהם, כיצד נוצר הפער?

דני הצליח למצוא הסבר לכמה מהקליקים החסרים אבל כשהשאלה נותרה בעינה, הוא פנה לגורמים המעורבים וביקש את עזרתם.

שירות הקיצור bit.ly הסבירו שישנם בוטים שלא נוטרו או שמשתמשים בדפדפנים כך שקשה לסנן אותם. ההסבר השני יכול להיות אפליקציות שמרחיבות כתובות מקוצרות, אפליקציות אלו מבקשות את הכתובת הארוכה אך לא ממשיכות איתה לדף הנחיתה המיועד.

ההסבר השלישי שסיפקה bit.ly הוא דפדפנים שלא תומכים ב JavaScript, משתמשי פיירפוקס רבים משתמשים בתוספים כמו נוסקריפט שחוסמים סקריפטים שונים, מה שיגרום לכך שקוד הJS של גוגל לא יופעל והגלישה לא תנוטר.

החידוש התגלה בתשובתה של גוגל, גוגל הודו שיש להם בעיות בניטור גלישה ממכשירים סלולריים והם עובדים על פתרון לכך, האם יתכן שעיקוב עם אנליטיקס מפספס את גולשי העתיד ולא מאפשר לנטר את התנהגותם? מה מעניין את העוקב אם לא העתיד?! יהיה מעניין לעקוב ולגלות מתי הבעיה תפתר.

כך מתברר ששירותי הקיצור מפרגנים יותר מהמציאות ולעומתם, גוגל דווקא סובלים מהערכת חסר, איך באמת יודעים מה המצב באתר ואיך לא מפספסים הפניות חדשות? כנראה שאין ברירה, למי שהדבר חשוב לו,  אלא להשתמש בכמה שירותי עיקוב שונים.

5 תגובות

ינו' 05 2009

פרסום וניטור אתרי מסחר אלקטרוני

רבים מכירים את הכלי של גוגל למעקב אחר התנהגות גולשים באתר, עם גוגל אנליטיקס אתה יכול לקבל סטטיסטיקות וחיתוכים מענינים מאוד לגבי מקור התנועה והתנהגותה בתוך האתר שלך בהצלבה של נתונים רבים. לא מזמן גם דיווחתי כאן על השקת סכמת הבועות שמאפשרת הצגה מאוד אינטואיטיבית של שילוב נתונים רבים ומאפשרת קבלת החלטות שבעבר היו דורשות משאבים גדולים מאוד.

כל בעל אתר, אך במיוחד בעל אתר העוסק במסחר דרך הרשת (e-commerce) יודע שעליו לנטר את תנועת הגולשים על מנת לגלות אם והיכן הם נתקעים. לעיתים גולשים לא ימצאו את ידיהם ורגליהם כבר בשלב חיפוש המוצר המתאים להם אך לעיתים הם ינשרו רק בשלב התשלום , כל מגמת נשירה כזאת מחייבת בדיקת עומק ויכולה לגרום להפסדים לא מבוטלים.

אולם באתרים העוסקים במסחר אלקטרוני קיים אלמנט נוסף, הרווח. לעיתים בעל האתר אינו מעוניין בהשקעה בניטור גולשים שאינם רווחיים, הוא לא מעוניין להשקיע בביטויי חיפוש שמביאים אותם ויתכן ואף אינו מעוניין להשקיע בנטרול חסמים עבורם. כיצד ניתן לנטר גלישת קונים בחיתוך עם הרווח שהם מנפיקים לבעל האתר?

גוגל מאפשרים להגדיר ב Analytics את האתר כאתר מסחר אלקטרוני ולהעניק לכל דף "קבלה" (לאחר קניה) ערכים שונים המייצגים את מושא הקניה על מנת לאפשר לאחר מכן לבצע חיתוכים לפי המידע הנ"ל.

השלב הראשון הוא להכנס להגדרות הגוגל אנליטיקס ולהגדיר את האתר כאתר מסחר אלקטרוני.

מעקב מסחר אלקטרוני

שלב ראשון הוא לשנות את הסימון ל"כן, אתר מסחר אלקטרוני". לאחר מכן יש להטמיע קוד מתאים בדפים לאחר הקניה (קבלה) על מנת לאפשר לאנליטיקס של גוגל לכמת את הרווח ולשקלל את שאר הפרטים.

לאחר קוד המעקב של האנליטיקס יש להכניס קריאה לזוג פונקציות נוספות, הראשונה היא ()addTrans_ ולאחריה ()addItem_. הארגומנטים לפונקציות הם כדלהלן:

עבור ()addTrans_

  1. Order ID
  2. Affiliation
  3. Total
  4. Tax
  5. Shipping
  6. City
  7. State
  8. Country

עבור ()addItem_ שבאה לאחריה יש לקרא לפונקציה בנפרד עבור כל מוצר שנרכש לפי הארגומנטים הבאים:

  1. Order ID
  2. SKU or Code
  3. Product Name
  4. Category
  5. Price
  6. Quantity

דוגמה לקוד עם הכללים הללו:

<script type="text/javascript">

var gaJsHost = (("https:" == document.location.protocol) ? "https://ssl." : "http://www.");

document.write(unescape("%3Cscript src='" + gaJsHost + "google-analytics.com/ga.js' type='text/javascript'%3E%3C/script%3E"));

</script>
<script type="text/javascript">

var pageTracker = _gat._getTracker("UA-XXXXX-1");
pageTracker._trackPageview();
pageTracker._addTrans(

"1234", // Order ID

"Mountain View", // Affiliation

"11.99", // Total

"1.29", // Tax

"5", // Shipping

"San Jose", // City

"California", // State

"USA" // Country

);
pageTracker._addItem(

"1234", // Order ID

"DD44", // SKU

"T-Shirt", // Product Name

"Green Medium", // Category

"11.99", // Price

"1" // Quantity

);

pageTracker._trackTrans();

</script>

כך ב2 צעדים פשוטים אתה יכול לקבל חיתוכים מורכבים ויעילים בין המוצרים השונים לשאר הפרמטרים.

אולם ישנם בעלי אתר ומפרסמים שלא ירצו להתעסק עם שפת צד השרת שלהם על מנת ליצור את הקוד הפשוט המבוקש ורק רוצים לקבל חיתוכים לפי כמות הרווח שהגולש מנפיק כפי שהוגדרה בדף ההמרות (goal), יוזרים אלו יכולים להשתמש בפתרון פשוט הרבה יותר שנכנס לשימוש באנליטיקס בתקופה האחרונה שיעזור להם לנטר, למשל, מהם מילות החיפוש שמביאות גולשים היוצרים המרה של מעל לסכום זה או אחר. אתה כמובן יכול למיין את ביטויי החיפוש לפי ההמרות ולהסתכל רק על אלה שמעל הסכום המבוקש, אולם למה לא לקחת את זה עוד שלב הלאה ולהגדיר מיון רק עבורם, מה שיאפשר להציג עבור מיון זה גרפים וחיתוכים שונים?

כך עושים זאת:

אנשי קידום אתרים הרואים את תפקידם במובנו הרחב כאחראיים לא רק על הבאת גולשים לאתר, אלא גם כאלו האמורים לדאוג שהגולשים ייצרו רווחים עבור האתר, ישמחו להשתמש בכלים אלו ודומיהם.

אין תגובות

דצמ' 28 2008

קידום האתר – איך מזרזים את עליית הדפים

חשיבות מהירות ההופעה לקידום האתר

לא ידוע על ראיות ברורות כי אחד הפרמטרים לדירוג אתר במנועי החיפוש הוא המהירות בה הוא עולה אך ניתן להניח בוודאות שמכיון שאתרים איטיים במיוחד מבריחים גולשים, גם גוגל יראו באתר תוצאה לא אופטימלית, גם אם בצורה עקיפה דרך הצבעת הגולשים המתבטאת בלחיצה על חזור/Back לאחר ההמתנה לעלית האתר, מה גם שגוגל מדווים בצורה רשמית שהמהירות משפיעה על איכות הדף ככל שהדבר נוגע לדירוג הפרסומות בגוגל Adwords, לא יהיה אם כך מופרך להניח שהדבר גם משולב באלגוריתמים של  התוצאות האורגניות.

Akamai & JupiterReaserch מדווחים כי הגולשים מתחילים לברוח מהאתר כבר לאחר 4 שניות של עיכוב כשרק לפני שנים ספורות הזמן עמד על קרוב ל10 שניות לפני הבריחה מן האתר כך שכדאי מאוד להשקיע ביכולת הצגה מהירה של התוכן המבוקש שאם לא כן, הגולש יכול להעלם.

העיכובים בהצגת התוכן יכולים להיות בכמה צווארי בקבוק שאנשי קידום אתרים אמורים להכיר אותם לעומקם כשהבולטים שבהם הם:

  1. יכולת עיבוד ויצירת הדף על גבי השרת, פרמטר שרלוונטי לדפים דינמיים.
  2. גודל החומר המועבר כנגזר ממשקל הדף והמדיה המצורפת לו.
  3. העיבוד על גבי הדפדפן (כמו של JavaScript וכדו').

אז מה עושים? כמה עצות שיכולות לעזור גם לקידום האתר במנועי החיפוש

  1. פיזור התוכן על כמה שרתים. אם האימיג'ים המוטמעים בעמוד "יושבים" על שרת אחר הדבר יכול לעזור להקל על השרת ולהקטין את מספר החיבורים אליו שהרי התוכן יורד בו זמנית ברוב המקרים. בשיטה זו עדיף להשתמש רק לגבי קבצים גדולים יותר מכיון שגם הגישה לשרת הנוסף לוקחת זמן.
  2. דבר נוסף שיכול להוות משאבת זמן הוא הקישורים השגויים, נסיון לשאוב תמונה שלא קיימת יכולה להאט מאוד את קצב עליית הדף כולו. ניתן לבדוק זאת גם בכלי הבדיקה של W3C אך שם מתקבלות תוצאות מפורטות מידי שיכולות להכביד על משתמשים בלתי מנוסים, בדיקה נוחה יותר ניתן לקבל כאן כשבמקביל ניתן לקבל גם הצגה ויזואלית של זמן עליית הקבצים המוטמעים בעמוד.
  3. בדיקה של זמני עלית הקבצים ניתן לקבל גם כאן אך גם בשימוש בתוסף FireBug לFireFox שמהווה כלי חשוב למפתחי אתרים כיון שהוא מאפשר גם לערוך שינויים בקוד אתר (או אף ה CSS) ולצפות בהשפעותיהם מיידית.
  4. הגדרת גובה ורוחב אלמנטים בעמוד יכולים לקצר את זמן ההעלאה ולאפשר לדפדפן להשאיר מקום ריק ולמלא אותו בתוכן המבוקש לאחר מכן. בהעדר פרמטרים אלו הדפדפן עלול להמתין להורדת תוכן ה img לפני שהוא ממשיך לבנות את שאר העמוד.
  5. כמה שפחות וידג'טים. Widgets יכולים להיות מאוד שימושיים ויעילים אך בסופו של דבר אם הם מאיטים את מהירות העלאת האתר וגורמים לגולשים לברוח ממנו, יצא שכרם בהפסדם.
  6. הפיכת דפים דינמיים לדפים סטטיים על ידי יצירת cach של העמוד. ישנם כלים ייעודיים לשפות שונות כמו PHP, ASP ועוד אבל גם עבור יישומים שונים כמו וורדפרס ישנם תוספים שמייצרים דפים סטאטיים ומקצרים משמעותית את זמני העלאת העמוד. יש להזהר בשימוש בתוסף כיון שהוא יכול ליצור בעיות בעבודה עם קאפצ'ות ועוד אלמנטים דינמיים.
  7. CSS נקי ומכווץ יכול גם לקצר את זמן עליית העמוד, כלי טוב לכך הוא ה CSS Clean.
  8. שימוש חסכוני בעוגיות (cookies) משפיע לא רק על רוחב הפס של ה download אלא במקרים רבים חוסך גם upload שמהווה צוואר בקבוק בעייתי אף יותר.
  9. כדאי להיות מודעים לכך שקבצים רבים של js יכולים גם ליצור בעיה של זמן תגובה איטי, פתרון אחד יכול להיות איחוד של הקבצים אבל לא תמיד הוא האידיאלי ביותר.
  10. הצבת השרת קרוב למקום הגולש. חברות רבות וביניהן גם גוגל מפזרות שרתים ברחבי העולם ודואגים לכך שהגולש ישתמש בשירותי השרת הקרוב ביותר אליו, לא תמיד הפתרון האופטימלי ביותר הוא ריבוי שרתים כך שלגבי אתרים עם נפח פעילות נמוך יותר כדאי לבדוק מהיכן מגיעה רוב הפעילות שלהם ולמקם את השרתים בסמיכות לשם. שכירת שרת בארץ מהווה עדיין אופציה יקרה ולעיתים אף לא נוחה ויש לבחון אופציה זו בזהירות.
  11. אולי מיותר לומר, אבל אסור לשכוח לכווץ אובייקטים למשקל המינימאלי האפשרי שלהם.

לא נגעתי בנושא האופטימיזציה של כתיבת הקוד עצמו אך הדבר מהותי ביותר ביחוד בעת כתיבת פונקציות כשבדיקות מראות שישנם פערים גדולים בטיפול בפונקציות שונות בין דפדפנים שונים (הדפדפן החדש של גוגל, כרום, מהווה קפיצת מדרגה בחלק מהפונקציות אבל נתח השוק שלו עדיין מוגבל) ומומלץ ביותר להיות מודעים לנושא.

לקריאה נוספת:

אין תגובות

דצמ' 08 2008

אנליטיקס מספקים סטטיסטיקות גם על השפעת המיקום על הפעילות

איך לא שמתי לב לזה עד עכשיו?!

גוגל אנליטיקס מספקים כמובן גם סטטיסטיקות על איכות הפעילות שמייצרות מודעות הפרסום adwords שלהם.

גוגל אדוורדס (adwords) מאפשרים לשלוט על מיקום המודעה בדף תוצאות החיפוש כך שאפשר לבקש (כן, רק לבקש) שהמודעה תופיע דווקא למעלה או דווקא בסוף העמוד (למה לרצות זאת?! עוד מעט).

אבל מה עם אינטגרציה?! אני רוצה לדעת האם ישנה השפעה של מיקום המודעה על הפעילות לאחר ההקלקה, האם באמת שווה לשלם יותר עבור מודעה במיקום טוב יותר (מעבר לCTR הגבוה יותר ובהנחה שהתקציב מנוצל במלואו בין כך ובין כך), איך אפשר לוודא זאת?

אני מודה, לא שמתי לב לכך עד עתה אבל גוגל בהחלט מאפשרים לקבל חיתוכים גם ביחס למיקום המודעה כך:

Traffic sources > Keyword positions

והתוצאה:

adwords analytics

ומתברר שלפחות בדוגמה הנוכחית עבור הביטוי בדוגמה המיקום הראשון מביא 10.5 דפים לביקור ביחס למיקום השני שמנפיק פחות מחמישית. כך אפשר לבדוק פרמטרים רבים כמו שיעור ה goal או זמן שהיה באתר ועוד.

מדוע נהנתי כל כך מהאפשרות החדשה? מכיון שלפני זמן לא רב נתקלתי בטיעון של דייויד ויני המעלה אפשרות שמיקום 11 (בתוצאות האורגניות) עדיף על מקום שמיני או אפילו עשירי, זאת בהתבסס על סטטיסטיקות המראות שיותר גולשים מגיעים לדף השני מאשר כאלו המסתכלים באמצע עמוד או אפילו בסופו. כך גם נטען שמיקום אחרון בעמוד עדיף על פני מיקום בתחילת השליש השלישי. ויני עצמו העלה זאת בהיסוס, גם מכיון שוהיה אם יתברר שמיקום 11 עדיף על פני 6 הדבר עלול לפגוע קלות בהכנסותיו…

אולם הבעיה המרכזית הייתה שהיה קושי להוכיח או לשלול את הטיעון מכיון שלא היה ניתן לקבע את מכלול המשתנים (חוץ מהמיקום) על מנת לוודא את תקיפות הטיעון בתוצאות האורגניות כשלגבי הפרסום המידע לא שוחרר לציבור, עתה יהיה ניתן לבדוק את תוקף הרעיון. אשמח לשמוע מהקוראים על הנושא מנסיונם האישי.

2 תגובות

הבא »

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏