גוגל-ספרה

כל מי שעוסק בקידום אתרים בגוגל יודע שהשלב הראשון בפעילותו היא קבלת החלטה באשר לביטויי החיפוש אותם ברצונו לקדם. אבל איך מחליטים מהם?
ישנם לא מעט כלים הנותנים סטטיסטיקות של כמות החיפושים ואותם משקללים עם התחרות עבור כל ביטוי, כך מגיעים לאיזושהיא רשימה של ביטויים שאפשר לתת לכל אחד מהם מספר שיבטא את יחס העלות/תועלת הכרוך בקידומם.
האם זה מספיק? לא. בסופו של דבר כולנו עושים שימוש גם בשכל הישר ובהתנהגות שאנחנו מכירים מעצמינו ומסביבותינו. הבעיה היא שדברים מתחילים להשתנות.
אם עד היום הייתה מגמה ברורה של הגדלת ביטויי החיפוש 2-3 מילים לפני עשור עד למשפטים שלמים כיום, כנראה שדברים ממשיכים להשתנות.
הוגו בארה, מנהל מוצר בגוגל, מודיע במסיבת עיתונאים בסן פרנסיסקו שהגענו למצב בו 25% מהחיפושים באנדרואיד, מערכת ההפעלה הסלולרית של גוגל, הם חיפושים קוליים.
כן, 25% של חיפושים קוליים!
זה לא הרבה, זה המון.

זנב ארוך, ארוך מאוד

זה אומר שהרבה ממה שהכרנו על התנהגות המחפשים הולך להשתנות. אנשים מתקמצנים בדיבור הרבה פחות מאשר בכתיבה אך מצד שני הדבר גם יהיה תלוי ביכולות הניתוח הקולי של גוגל. בעיות בניתוח שקולי יגרמו למחפשים לנסות להשתמש בכמה שפחות מילים על מנת לצבור כמה שפחות בעיות…
איך הדברים יתפתחו, מוקדם עדיין לדעת אבל ככל הנראה נתחיל לקבל חיפושי זנב ארוך רבים יותר ומורכבים יותר, כמו גם מדויקים יותר. מה שאומר שאם התוכן הוא המלך, הוא יצטרך כנראה להיות גם אינטליגנטי על מנת להתאים את עצמו לחיפושים המורכבים יותר.
כבר לא מובן מאליו שאם עדר "יצרני תוכן" אנאלפאבתים הצליחו לכתוב ביטוי מסוים בדחיסות איומה וכמות בלתי נסבלת של פעמים אזי האתר שלך יקבל את הגולשים אותם רצית לקבל, תצטרך להתחיל ובאמת לכתוב תוכן שרלוונטי למחפשים.
קדימה לעבודה!

תגיות: google, ביטוי חיפוש, גוגל, הזנב הארוך, זנב ארוך, חיפוש קולי, קידום אתרים בגוגל

ראשית כדאי שנגדיר מה זו סמנטיקה. סמנטיקה היא חקר המשמעות – הבנה של המשמעות הגלובלית של מילים. ובצד הפרקטי יותר, תוכנה או מנוע חיפוש שמבינים את ההבדל בין ביצת זהב לביצת החולה. שיודעים למשל שצה"ל זה ראשי תיבות של צבא הגנה לישראל. תחביר ה-HTML מכיל כבר כיום כמה תגיות סמנטיות שמעבירות מידע על תפקיד המילה או המשפט. בתקן XHTML 1 וברוב הדפדפנים לחלק גדול מהן יש גם תפקיד עיצובי (כמו למשל תגית strong שמשמשת להדגשה). כתיבה סמנטית חשובה מאד לא רק עבור הנגשת האתר לנכים או לאפליקציות שונות אלא גם ככלי המאפשר לנו לתרום להבנת האתר על ידי מנוע החיפוש. כך למשל, רבים מאנשי ה-SEO מאמינים ששימוש מושכל ונבון בתגית address יכול לסייע ב-SEO מקומי. על תרומה לדירוג האתר במנוע החיפוש באמצעות שימוש נבון בתגיות Headers, strong ו-emphesize אין צורך להרחיב את הדיבור. למרות שאין הוכחה להשפעה חד משמעית של חלק מהתגיות הסמנטיות האקזוטיות יותר, שימוש נבון בתגיות סמנטיות מהווה אות ל-SEO איכותי ולעבודת פרונט אנד משובחת.

התפתחות מנועי החיפוש הסמנטיים כדוגמת וולפראם אלפא ויכולות סמנטיות משופרות בגוגל עצמו בצד מיזמים סמנטיים נוספים הופכים את ה-HTML הסמנטי לרלוונטי יותר ויותר.

תקן ה-HTML 5 החדש, שיותר ויותר דפדפנים עוברים לתמוך בו, בצורה חלקית או מלאה, כולל כמה תגיות סמנטיות חדשות. לתגיות אלו, נכון לעכשיו, אין שום משמעות עיצובית אך מטרתן לתת מידע על התוכן. כבר עכשיו ניתן להתחיל ולהשתמש בהן, במיוחד אם אתם מתאימים את עצמכם לתקן החדש.

תגיות של חלקי האתר

תגיות אלו מאפשרות לנו לחלק את האתר לחלקים שונים לפי סוג התוכן הקיים בהם. על כל התגיות האלו להיות בתוך תגית body:

header (שימו לב לא להתבלבל עם head!) היא עבור חלקו העליון של העמוד המכיל בדרך כלל את תמונת הלוגו, הסלוגן, שם האתר ועוד.

footer משמשת אותנו עבור חלקו התחתון של הדף שכולל בדרך כלל מידע משפטי, מידע על זכויות יוצרים וכתובץ.

aside משמשת אותנו עבור חלקיו הצדדיים של האתר, אלו שמכילים בדרך כלל את חלקי הניווט, באנרים שונים וכו'.

nav משמשת אותנו ספציפית עבור חלקי הניווט באתר: תיבת החיפוש והתפריט.

article – תגית שמסמנת את מיקום המידע המרכזי של האתר – המאמרים והמידע שהוא מכיל.

section – מידע עבור חלק גנרי של האתר שאינו נכנס לקטגוריה של שאר החלקים שציינתי.

תגיות של טקסט

בדומה לתגית adress או abbr, לחלק מתגיות אלו עלולה להיות השפעה על תצוגת הטקסט (תלוי בדפדפן). תגיות אלו מעניקות מידע יותר ממוקד על חלקים של הטקסט.

time – תגית שהטקסט שהיא מקיפה הוא של זמן – תאריך או שעה.

mark – תגית המציינת טקסט מסומן (highlighted). בניגוד ל-strong או ל-emphesize היא כוללת טקסט שיש לו משמעות כרפרנס עבור מקור חיצוני אחר. שימושי עבור את הפיצ'ר שבו אתר מסוים מסמן את מילות החיפוש שדרכו הגעתם אליו ופיצ'רים דומים.

dialog – תגית המציינת דו שיח.

meter -תגית המציינת התקדמות. כמו למשל באשף הגדרות או מדריך זה או אחר. התגית מכילה 2 תכונות: max שמכיל את מספר הצעדים המקסימלי ו-min שמכיל את מספר הצעדים המינימלי. למשל, אם יש לי מדריך מעמוד 1 עד עמוד 10 וכרגע אנו בעמוד 2, אני אכניס את הטקסט הבא כמציין מיקום:

<meter max="10" min="1">אתה בעמוד 2 מתוך 10</meter>

progress – בדומה ל-meter היא מכילה בתוכה מידע הקשור להתקדמות – אך יותר בכיוון של הורדת מידע.

חשוב לזכור כי תקן HTML 5 עדיין לא נסגר רשמית, חלק מהדפדפנים עדיין לא מזהים חלק מהתגיות האלו. אפילו לכרום או לשועל האש אין תמיכה מלאה בתקן. חשוב מכך, שימוש בתגיות האלו (במיוחד באלו של הטקסט) עלול ליצור שינויים ויזואליים בגרסאות יותר מאוחרות של הדפדפנים. כך למשל, ייתכן שבעתיד אחד מהדפדפנים יחליט לרנדר את meter כטקסט קטן ומודגש. דבר זה יכול לשנות את עיצוב הדף.

תקן HTML 5 מכיל עוד לא מעט תגיות ותכונות חדשות ומעניינות שלחלק מהן עוד עלולה להיות חשיבות סמנטית – כמו תגית הוידאו המאפשרת לנגן וידאו בקוד פתוח ללא פלאש, סילברלייט או JavaFX. או תגיות נוספות שיש להן חשיבות תפקודית בדומה ל-JavaScript. על בוני אתרים בכלל ואנשי SEO בפרט להכיר את התקן על מנת לא להשאר מאחור כאשר הוא יהיה יותר רלוונטי.

על הכותב:

רן בר-זיק הוא מפתח PHP ודרופל המפעיל את אתר אינטרנט ישראל המוקדש לפיתוח רשת בכלל ופיתוח Client Side בפרט.

תגיות: הרשת הסמנטית, חיפוש סמנטי, קידום אתרים, קידום אתרים בגוגל, רשת סמנטית

יש לך אתר?! כתבת מאמר?! הצעת שירות?!

בוודאי מעניין אותך לדעת כמה גולשים נחשפו לאתר, כמה קראו את המאמר או נחשפו לשירות המוצע. לכן בוודאי התקנת תוכנת מעקב כל שהיא שתספר לך כמה גולשים הגיעו לאתר ויותר חשוב, מאיפה.

אחת מתוכנות המעקב הנפוצות ביותר היא האנליטיקס שנרכשה על ידי גוגל, אבל האם אפשר לסמוך עליה? כנראה שלא לחלוטין. תמיד היה ידוע שישנם פערים, לעיתים מהותיים בין תוכנות מעקב שונות ולעיתים היה ניתן אף לזהות מגמות, מה שיצר העדפות שונות לגורמים שונים מצדדים שונים של המתרס… בעלי אתרים העדיפו את התוכנות המחמירות לעומת אנשי השיווק שנטו, כמובן, להעדיף את המפרגנות יותר.

דני סליבן, עורך Search Engine Land, החליט להשקיע קצת מאמץ. הוא פרסם לינק בטוויטר והפער בין כמות הגולשים שנוטרה דרך bit.ly היתה גבוה יותר ממה שדיווח האנליטיקס של גוגל, לא מדובר במספרים גדולים אבל פער בין 58 ל 17 הוא לא דבר של מה בכך. הוא ידע שהקישור הוקלק 58 פעמים אבל רק 17 גולשים הגיעו לאתר היעד? האם זה הגיוני?

כמובן שיש לקחת בחשבון בוטים שונים אבל הרי גם הסטטיסטיקות של שירותי הקיצור השונים נוהגים לנטר ולהתעלם מהם, כיצד נוצר הפער?

דני הצליח למצוא הסבר לכמה מהקליקים החסרים אבל כשהשאלה נותרה בעינה, הוא פנה לגורמים המעורבים וביקש את עזרתם.

שירות הקיצור bit.ly הסבירו שישנם בוטים שלא נוטרו או שמשתמשים בדפדפנים כך שקשה לסנן אותם. ההסבר השני יכול להיות אפליקציות שמרחיבות כתובות מקוצרות, אפליקציות אלו מבקשות את הכתובת הארוכה אך לא ממשיכות איתה לדף הנחיתה המיועד.

ההסבר השלישי שסיפקה bit.ly הוא דפדפנים שלא תומכים ב JavaScript, משתמשי פיירפוקס רבים משתמשים בתוספים כמו נוסקריפט שחוסמים סקריפטים שונים, מה שיגרום לכך שקוד הJS של גוגל לא יופעל והגלישה לא תנוטר.

החידוש התגלה בתשובתה של גוגל, גוגל הודו שיש להם בעיות בניטור גלישה ממכשירים סלולריים והם עובדים על פתרון לכך, האם יתכן שעיקוב עם אנליטיקס מפספס את גולשי העתיד ולא מאפשר לנטר את התנהגותם? מה מעניין את העוקב אם לא העתיד?! יהיה מעניין לעקוב ולגלות מתי הבעיה תפתר.

כך מתברר ששירותי הקיצור מפרגנים יותר מהמציאות ולעומתם, גוגל דווקא סובלים מהערכת חסר, איך באמת יודעים מה המצב באתר ואיך לא מפספסים הפניות חדשות? כנראה שאין ברירה, למי שהדבר חשוב לו,  אלא להשתמש בכמה שירותי עיקוב שונים.

תגיות: analytics, bit.ly, bot, cli.gs, googlebot, search engine land, twitter, אנליטיקס, גוגל, גולשים, דני סליבן, התנהגות גולשים, טוויטר, מעקב, ניטור גולשים, קידום אתרים בגוגל

לפני שנים ספורות התנדבתי לערוך כמה קטגוריות במדריך DMOZ, ראיתי מדריך ישראלי לא מאורגן ודי מוזנח, שמעתי את כל הסיבות לכך, ויש רבות. אבל רציתי לתרום לכמה קטגוריות הקרובות לליבי.

לפני כמה ימים קיבלתי מייל היסטרי מבחור שהקים אתר עסקי מושקע וגילה שה description שמופיע בגוגל לא תואם את מה שהוא הכניס ל meta. הבחור לא איבד את עשתונותיו, חיפש וגילה שהתיאור נלקח ממדריך DMOZ שגוגל שואבים ממנו מידע רב. הנער שלח לא פחות משש בקשות רצופות היסטריות "אני מפסיד המון כסף כל יום בגללכם" וכדומה עם הודעה איך אמור להיות התאור המקובל עליו.

פעם בכמה שבועות אני משתדל להכנס למערכת הניהול של DMOZ ולבדוק אם יש בקשות חדשות או דברים הצריכים תיקון, ההודעות מהבחור ההיסטרי נגעו לליבי והחלטתי לנסות לעזור לו. ראשית שיניתי מעט את תיאור האתר על מנת שיהיה קרוב יותר לחלומותיו אך גם פניתי אליו במייל והצעתי לו להשתמש בתגית noodp שתחסוך מעצביו הרעועים את ההיסטריה הקטלנית, אחרי הכל, התקף לב בגיל 30 הוא לא דבר רצוי.

הפנתי אותו לפוסט של מאט כץ שהדגים גם כיצד הוספת noodp השפיעה על הבלוג שלו. מדובר כמובן על תגית פשוטה:

<meta name=”robots” content=”noodp”>

מה יותר פשוט מאשר לנטוש את המשא ומתן מול מתנדב בDMOZ הנכחד ולהוסיף את התגית?

אבל מיודעינו לא מחפש קיצורי דרך, קיבלתי טלפון זועם בו הוא מכתיב לי איך צריך להראות תיאור האתר שלו וכשניסיתי להסביר לו כי אני לא איש ה SEO שלו אלא כרגע בכובע של עורך מדריך, האיש התנפח והתחיל לאיים ש"אין אף אחד בעולם שיחליט לי מה האתר שלי, אם אני אומר לך שאני 'לוח באר שבע' (שם בדוי), אז אני לוח באר שבע ואתה חייב לכתוב את זה"… ניסיתי להסביר שוב את ההבדל בין מדריך ציבורי לבין חלומות SEO אבל נתקלתי בקיר אטום וכועס. הטלפון נטרק, מקווה שהוא יבין גם מדוע.

האם באמת קיימת סיטואציה דמיונית בה מתנדב יכול להתבע על תאור אתר? איני יודע. אבל זו הזדמנות לשתף במודעות לתגית noodp, כי אם אפשר להשתמש בה, למה לא?!

אגב, ניתן להשתמש בתגית noodp גם בקומבינציות כמו:

<meta name="googlebot" content="NOODP, nofollow">

או להגדיר אותה רק עבור גוגל:

<meta name="googlebot" content="NOODP">

בהצלחה

תגיות: dmoz, link baiting, matt cutts, גוגל, דימוז, מאט כץ, קידום אתרים, קידום אתרים בגוגל