גוגל-ספרה

ראית אתר מעניין ורצית לשתף אותו עם חברים?

הגעת לאתר על פיצריות ואתה רוצה לראות אותם מסודרים לא בסדר אלפבתי אלא על מפה?

רוצה לתרגם קטע מסינית באתר שהופנית אליו?

אז אתה כבר יודע, יש טוויטר, יש Google Map ועוד שירותים שעוזרים לך לבצע כמעט כל דבר. הבעיה היא שהם עדיין לא יודעים לדבר זה עם זה.

לשם כך מפותחים כל הזמן פתרונות טובים יותר וטובים פחות. פיתוח מעניין הוא ה Ubiquity הטקסטואלי, תוסף לפיירפוקס, שרן יניב הרטשטיין מדווח עליו:

מוזילה שחררו גרסה ראשונה של התוסף Ubiquity שפותח בראשות אזא רסקין, ממשק טקסטואלי לרשת שהוא שכלול קיצוני למדי של רעיונות מהטרמינל בלינוקס ובסביבות דומות, YubNub, ה-AwesomeBar, וכמובן פרוייקט Archy של ג'ף רסקין, אביו של אזא. Ubiquity מבין פקודות כמו map או email או add-to-calendar, הוא יודע לקחת קלט מעמודים ברשת, משירותים מקוונים או ישירות מהמשתמש, והוא יכול לעשות מהכל סלט מאוד שימושי שחוסך הרבה לחיצות ונסיעות עם העכבר. אם ניסיתם כלים דומים סביר להניח שהתמכרתם כבר ממילא, ואם לא אז אין ממש דרך קלה להסביר את זה בפסקה אחת של טקסט. צפו בסרטון ההדגמה או פשוט הורידו גרסת אלפא של התוסף ונסו אותו בעצמכם.

וזה סרטון ההדגמה:

מפחיד?! דווקא לא. כשמתחילים להקליד פקודה (רק באנגלית לבינתיים) נפתחת תיבה עם האפשרויות הרלוונטיות, בו ברגע שהתוסף מזהה את הפקודה הנכונה ניתן לאשר אותה ללא המשך הקלדה. כרגע ישנן מספר יחסית מצומצם של פקודות והתמיכה במפות, מייל והיומן הם רק בשירותי גוגל, מה שמגביל מעט את המשתמש הישראלי (שירות המפות של גוגל תומך באופן מאוד חלקי בארץ הקודש).

מעניין יהיה לעקוב אחר התפתחות השירותים מן הסוג הזה.

חיפושים שהביאו לכאן:

• תוסף מאוד שימושי לפיירפוקס

תגיות: firefox, google maps, twitter, ubiquity, web2.0, סטנדרטיזציה, רן הרטשטיין, רשתות חברתיות, שימושיות, תוספים

גורמים יודעי דבר מדווחים כי דפדפן הקוד הפתוח המוביל, פיירפוקס, שהצליח לקבוע שיא גינס ביום השקת גרסה 3, מתכונן להתחיל לתמוך בקידוד המדיה החינמי Theora מבית Ogg כבר בגרסה 3.1 אם לא יווצרו עכובים בלתי צפויים.

אחד השיפורים בגרסאות הדפדפנים החדשות של מוזילה (פיירפוקס) ואופרה (ובהתעלם מהאקספלורר המיושן) הוא התמיכה בטיוטת תקן HTML5 המכיל בין השאר תגית <video> המאפשרת הטמעה של סרטונים ישירות בעמוד הHTML. כיום כל דפדפן תומך בכל תצורות התמונה המקובלות ואין צורך בתוספים יחודיים לשם כך, כך ניתן באבחת מקלדת להכניס תג <img> ולהטמיע אובייקטי jpeg, png ועוד. בתחום סירטוני הוידאו שורר אי סדר כך שקיימים כמה תצורות אפשריות לקידוד המדיה וכל אחת מצריכה שימוש בתוספים יחודיים בצד הלקוח כמו הקוויקטיים של אפל, הפלאש של אדובי והוינדווס מדיה של מייקרוסופט. אחד הרעיונות ב HTML5 הוא לאפשר קידוד אחיד שיאפשר לדפדפן לתמוך בו ללא תוספים, כך שיהיה ניתן להטמיע את הסרטונים על ידי תגית פשוטה ללא שימוש בהתקנים ו Java Script.

תמיכה מובנית בקודק חינמי ישנה את מבנה השוק מכיון שרווחי בעלות הפורמטים הקניניים נובעים מכלי פיתוח יעודיים ומתמלוגים עבור השימוש בקודקים כך שתמיכת דפדפנים מובנית בקוד פתוח יכול לשמוט את הקרקע תחת רגליהן.

כך או כך הדרך להטמעת השימוש ב <video> עם Ogg עוד ארוכה. מן הסתם דפדפן ספארי של אפל ינסה לזנב ברעיון על מנת לא לפגוע בקוד הקניני הרווחי שלהם. מייקרוסופט תמיד מאמצת פיתוחים רק בשלבים מאוחרים, מה גם שלה יש מה להפסיד מהשימוש בקוד הפתוח. הגולשים והמפתחים יכולים להרויח מהחידושים הצפויים אך זאת רק אם אכן התהליך יסחוף את רוב התעשיה ויאפשר גם לאתרי שיתוף קבצים כמו אתה צינור לאמבד סרטונים ללא שימוש בנגנים כבדים ומיותרים.

תגיות: firefox, flash, flv, internet explorer, w3c, youtube, סטנדרטיזציה, פלאש, תקנים

השבוע הבאתי כאן את הדיווח על נסיונות גוגל להטמיע מערך דירוג אתרים על ידי הגולשים בדף החיפוש בסגנון DIGG. הוערך כי גוגל מנסים להפוך להיות רשת חברתית והדבר אינו רק פיצ'ר צדדי, טל גלילי הסכים עם ההערכה שקיבלה חיזוק מאוחר יותר כשהתבררו הפרטים על השקת מערכת ה Knol החדשה. מתברר כי השמועות על המגעים נכונות וכי גוגל מתכוונים לאו דווקא להתחרות ב DIGG אלא לרכוש אותה. הדיווחים כרגע מדברים על הצעת קנייה בסדר גודל של 200 מליון דולר, מול המתחרה מייקרוסופט, (ולא 300 כמו שנטען בעבר) כשגיוס ה VC שלה עומד רק על 11.3 מליון, אקסיט יפה לכל הדעות.

via LuChOeDu

לגוגל אינטרס ברור בהתממשקות מול DIGG לצורך שיפור החיפושים אך לא ברור מדוע יש לרכוש לשם כך את החברה כשאפשר לטייל במאגריה הפתוחים. גם הפיתוח המדווח של דירוג אתרים מוטמע בדף החיפוש מעלה תהיות בהקשר זה. מדוע גוגל מנסה שוב ושוב להכנס לתחום יצירת המידע כשעד היום רוב הנסיונות נכשלו (חוץ מרכישת אתה צינור)? מה משמעות רכישה שכזאת? כיצד ריכוזיות השירותים שבידי גוגל תשפיע על המתחרות? מתי כבר לא תוכל גוגל להתהדר בסיסמה Don't Be Evil? איך הדבר ישפיע על תקנים ויכולת ההתממשקות של מתחרות אחרות?

וללא קשר, רק מפני שזה לא מצדיק פוסט נפרד. מאט קאטס מדווח לעוסקים בקידום אתרים על השקה קרובה של סרגל כלים חדש עם דירוג PR ועל סיום תקופת הענישה על פשעי SEO לכמה אתרים. בינתיים אין הדלפות לגבי תועלותיו מול הסרגל הקיים. הוא מצהיר כי כל מטרת ההדלפה היא על מנת שיהיה על מה לדבר בקהילת הSEO. שיהיה.

————-

עדכון:

טקראנץ מדווחים כי עסקת ההשתלטות עלתה על סרטון.

אולי זה מתחיל להסביר את הנסיונות בתקופה האחרונה בפיצר המתחרה ב DIGG.

תגיות: digg, matt cutts, web2.0, גוגל, סטנדרטיזציה, רשתות חברתיות, רשתות חברתיות, תקנים

עד לפני זמן לא רב כשדיברת על פרסום באינטרנט התכוונת לשים באנר או כמה באנרים היכן שהוא באחד האתרים הגדולים ולשלם מחיר פיקס מסוים עבור יחידה של אלף צפיות. הבאנר היה כלי הפרסום הישיר היחידי, למרות החסרונות הרבים שבו, והתעשיה שסביבו התפתחה, השתכללה והתמקצעה ככל שעבר הזמן.

"לפי תחזיות שונות, שוק הפרסום במקוון בישראל צפוי להמשיך ולגדול ולנגוס בנתח הפרסום שעשה באוף-ליין. אולם נדמה כי הוא סובל מבעיות שונות המקשות על צמיחתו ולהעיב על פריחת המדיום המקוון." מדווחת נועה פרג בגלובס בסוף יוני.

פרג מספרת על בעיות סטנדרטיזציה וכי לאנשי התעשיה יש "בטן מלאה על מה שמתרחש בענף" שכולו חיקויים וחסר אנרגיות אמיתיות. אחת הבעיות הקשות בהתבססות על פרסום באנרים היא ריבוי הגדלים הקיימים בענף, מה שיוצר בזבוז משווע של אנרגיות וכוח אדם. בו בזמן שמפרסם בארה"ב ובאירופה נהנה מהסטנדרטים שמכתיב הIBA היוצרים כשישה גדלים מקובלים, המפרסם הישראלי אמור להתמודד עם עשרות פורמטים שונים של באנרים "ומערכות המאפשרות אופטימיזציה של קמפיינים לא מסוגלות להתמודד עם הטירוף הישראלי" שמייקר את העלויות בשיעור של עד 50 אחוזים.

אבל למעשה הדבר מהווה רק קצהו של קרחון גדול יותר, הבאנרים מאבדים יותר ויותר את אפקטיביותם. ממחקרים עולה כי שיעור גדל והולך של גולשים אינם רואים כלל את הבאנרים ומפתחים עוורון לפרסום באתר. הדבר נובע גם מתוך מגננה טבעית מפני הצפת הפרסומים המקובלת בארץ. כמודגם בגרף מימין אנו רואים כי בארץ אנו מגיעים לכמות באנרים לעמוד הגבוהה פי שש מאשר במדינות המתורבתות! הגולש מסנן את הפרסומות או בסינון אקטיבי (חסמים למיניהם) או בעוורון פסיבי.

מה הפתרון לסינון זה?

רק שיטות מתקדמות של קידום אתרים אורגני, פרסום תלוי חיפוש (רלוונטיות מפחיתה עוורון), החדרת תוכן שיווקי בצורה עקיפה והתנהלות SMO נבונה יכולים להתמודד עם הטרנד שהיה וכנראה חלף לו.

חיפושים שהביאו לכאן:

• באנרים
• באנר
• עלויות של פרסום באנרים באתרי אינטרנט

תגיות: IBA, באנרים, גוגל, גלובס, נועה פרג, סטנדרטיזציה, סינון פרסומות, עיוורון, פרסום באינטרנט, קידום אתרים