גוגל-ספרה

צוות גוגל ישראל ת"א אחראי לפיתוח החדש וזוכה לפירגונים אפילו מצוות חיפה. המדובר הוא על פיתוח מעניין למוצר גוגל טרנדס הותיק יותר המאפשר לקבל הערכות חיפושים למילה ושודרג גם להערכת תנועה באתרים.

גוגל כנראה מחליטה לפצל את הכלי להתמחויותיו השונות כך שהטרנדס שטיפל בכמות גולשים עובר מיקוד עם כלי ה Adplanner, שיקבל פוסט נפרד בהמשך, במקביל החלק המטפל בכימות פעולות החיפוש לפי ביטויים משתדרג ל Insights שהושק בצורה חופשית בימים אלו (בניגוד לאד-פלאנר שנמצא עדיין בשימוש מוגבל).

כרגיל, בארץ חלק מהכלים אינם יכולים לעבוד בצורה ממוטבת והדבר נכון גם לגבי ה Adplanner (שאינו מאפשר חיתוכים סוציולוגיים) וה Insights (שאינו מאפשר מיפוי אזורים).

ה Insights מאפשר, כמו בטרנדס, לקבל גרף פעילות לביטוי מסונכרן עם הגוגל ניוז (אם כי נעלם הגרף התחתון של פעילות הניוז לביטוי), מיקוד לפי ארץ/עיר כשבגרסה החדשה התווספה מפת עזר. כמו"כ ישנם מילות חיפוש דומות וביטויי חיפוש קשורים שעברו שינויים מהותיים בתקופה הרלוונטית.

החידוש המרענן בגרסה החדשה הוא האפשרות ליצירת חיתוכים. אם עד עתה היה אפשר לבצע חיתוכי מיקום וזמן על הביטוי, עתה הורחבו האפשרויות וניתן גם לחתוך לפי נושאים. לדוגמה, הביטוי Apple מתיחס הן לפרי והן לחברת המחשבים אפל, ה Insights מאפשר למפרסם או החוקר להפריד בין המשמעויות והתוצאות תהיינה כמובן שונות לחלוטין.

האם אפשר להסתמך על נתוני הטרנדס ש Insights משתמשים בהם? אנדי ביל טוען שלא, הוא גילה שעבור הביטוי iPhone מתקבלת תוצאה מוזרה מאוד. המדינה בה הביטוי הוא הפעיל ביותר היא הונג-קונג ואחריה… טרינידד כשרק לאחריה מופיעה ארה"ב, קצת לא סביר. בניסוי חוזר שעשיתי מתברר שארמניה עלתה למקום השני וטרינידד הדרדרה למקום הרביעי. יתכן ומדובר בציונים מתוקננים אך עדיין הנתונים נראים מעט בלתי סבירים.

גוגל נותנים דוגמה למחקר אפשרי בעזרת Insights, מה חשוב יותר בעת קניית רכב, בארה"ב בטיחות הנסיעה קבלה מקום ראשון אך בארץ (הגרף למעלה) צריכת הדלק נתפסת כיותר חשובה. הדבר יכול להוות מדד אפשרי לחברה בבואה להחליט אילו דגמים לשווק במקומות השונים. הנתונים כמובן חשובים מאוד לכל עוסק בפרסום בכלל ובוודאי לעוסקים בקידום אתרים ופרסום באינטרנט.

תגיות: analytics, באנרים, גוגל, פרסום באינטרנט, קידום אתרים, קידום אתרים

לעת עתה,

כעשרה פוסטים, חמש מאות צפיות וגוגל כבר גילה אותנו. הבלוג כבר מופיע מקום ראשון בגוגל לדוגמה על הביטוי "באנרים גוגל" (על הביטוי ההפוך ישנה תחרות גדולה יותר אז אנו רק מקום שלישי).

נקוה שהתוצאה תשרוד גם לאחר אפקט ארגז החול שאמור להתחיל כבר אוטוטו…

תגיות: באנרים, גוגל, הצלחה, קידום אתרים

עד לפני זמן לא רב כשדיברת על פרסום באינטרנט התכוונת לשים באנר או כמה באנרים היכן שהוא באחד האתרים הגדולים ולשלם מחיר פיקס מסוים עבור יחידה של אלף צפיות. הבאנר היה כלי הפרסום הישיר היחידי, למרות החסרונות הרבים שבו, והתעשיה שסביבו התפתחה, השתכללה והתמקצעה ככל שעבר הזמן.

"לפי תחזיות שונות, שוק הפרסום במקוון בישראל צפוי להמשיך ולגדול ולנגוס בנתח הפרסום שעשה באוף-ליין. אולם נדמה כי הוא סובל מבעיות שונות המקשות על צמיחתו ולהעיב על פריחת המדיום המקוון." מדווחת נועה פרג בגלובס בסוף יוני.

פרג מספרת על בעיות סטנדרטיזציה וכי לאנשי התעשיה יש "בטן מלאה על מה שמתרחש בענף" שכולו חיקויים וחסר אנרגיות אמיתיות. אחת הבעיות הקשות בהתבססות על פרסום באנרים היא ריבוי הגדלים הקיימים בענף, מה שיוצר בזבוז משווע של אנרגיות וכוח אדם. בו בזמן שמפרסם בארה"ב ובאירופה נהנה מהסטנדרטים שמכתיב הIBA היוצרים כשישה גדלים מקובלים, המפרסם הישראלי אמור להתמודד עם עשרות פורמטים שונים של באנרים "ומערכות המאפשרות אופטימיזציה של קמפיינים לא מסוגלות להתמודד עם הטירוף הישראלי" שמייקר את העלויות בשיעור של עד 50 אחוזים.

אבל למעשה הדבר מהווה רק קצהו של קרחון גדול יותר, הבאנרים מאבדים יותר ויותר את אפקטיביותם. ממחקרים עולה כי שיעור גדל והולך של גולשים אינם רואים כלל את הבאנרים ומפתחים עוורון לפרסום באתר. הדבר נובע גם מתוך מגננה טבעית מפני הצפת הפרסומים המקובלת בארץ. כמודגם בגרף מימין אנו רואים כי בארץ אנו מגיעים לכמות באנרים לעמוד הגבוהה פי שש מאשר במדינות המתורבתות! הגולש מסנן את הפרסומות או בסינון אקטיבי (חסמים למיניהם) או בעוורון פסיבי.

מה הפתרון לסינון זה?

רק שיטות מתקדמות של קידום אתרים אורגני, פרסום תלוי חיפוש (רלוונטיות מפחיתה עוורון), החדרת תוכן שיווקי בצורה עקיפה והתנהלות SMO נבונה יכולים להתמודד עם הטרנד שהיה וכנראה חלף לו.

תגיות: IBA, באנרים, גוגל, גלובס, נועה פרג, סטנדרטיזציה, סינון פרסומות, עיוורון, פרסום באינטרנט, קידום אתרים