ניב קלדרון

מאי 27 2009

על ההבדל בין בלוגר לצייצן

פרסום שיווקיבעבר היה ניתן לדבר על כללי התנהגות וקוד אתי באינטרנט בכלל או בתת-חברות בתוכו כמו בלוגרים, עיתונאים ועוד אך פלטפורמות חינמיות ו wordpress בראשן הפכו את ייצור התוכן לנגיש וקל יותר, וכשאין סינון קשה יותר להגדיר את תת-הקבוצה. אנשי הדור הישן שחשו בקשיי הסתגלות לפלטפורמות החברתיות לא הבינו, ולכאורה בצדק, בתחילה למה לייצר פלטפורמות כה נגישות וכה חסרות סינון על מנת "ללכלך את האינטרנט וליצור קשר עם לקוחות"…

אבל העולם המשיך להתקדם ולייצר פלטפורמות מוזרות יותר ויותר, כרגע מחזיקת הגביע היא ככל הנראה Twitter. טרטר את כל העולם ב 140 תוים, אל תעורר דיון עניני (כי אי אפשר לעשות את זה ב 140 אותיות), אל תספר משהו מעניין (למה שכל עובר ושב יוכל לדעת עלי דברים כאלו?! בשביל זה יש אימייל או לכל היותר Facebook) ואל תנסה להעמיק. פשוט היה אתה על כל חסרונותיך…

כך מתרחשת המהפכה, אם בתחילה עוד היתה תחושה כי בלוגר הוא בראש ובראשונה יצור חברתי והבלוג אינו רק כלי פיננסי, מה שמצדיק גילוי נאות בעת פרסום, אם בכלל. הרי עתה המצב מתחיל להתדרדר.

למה?! כי עדיין יש מי שמוכן להמשיך לתת צ'אנס למשחק התמימות למרות שהמדרון החלקלק מובן מאליו. כי אם בכתיבת בלוג עוד ישנה תדמית של רצינות וממילא של מחויבות הרי שבציוץ האלמנט אינו קיים שהרי "מה הם כבר בקשו תמורת המזון?"

נועה פרג בהחלט ניסתה להקשות על המתראיינים אבל כשיוסי תאג'ורי ועוד אנשים רציניים ושפויים נותנים גיבוי, לא נותר לה להניח אלא שכנראה המלך אינו ערום, אפילו אם זה נראה כך.

ובהקשר זה, שאפו לפבל שמנסה לחפש את הקוד האתי החבוי של טוויטר.

4 תגובות

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏