נועה פרג

מאי 27 2009

על ההבדל בין בלוגר לצייצן

פרסום שיווקיבעבר היה ניתן לדבר על כללי התנהגות וקוד אתי באינטרנט בכלל או בתת-חברות בתוכו כמו בלוגרים, עיתונאים ועוד אך פלטפורמות חינמיות ו wordpress בראשן הפכו את ייצור התוכן לנגיש וקל יותר, וכשאין סינון קשה יותר להגדיר את תת-הקבוצה. אנשי הדור הישן שחשו בקשיי הסתגלות לפלטפורמות החברתיות לא הבינו, ולכאורה בצדק, בתחילה למה לייצר פלטפורמות כה נגישות וכה חסרות סינון על מנת "ללכלך את האינטרנט וליצור קשר עם לקוחות"…

אבל העולם המשיך להתקדם ולייצר פלטפורמות מוזרות יותר ויותר, כרגע מחזיקת הגביע היא ככל הנראה Twitter. טרטר את כל העולם ב 140 תוים, אל תעורר דיון עניני (כי אי אפשר לעשות את זה ב 140 אותיות), אל תספר משהו מעניין (למה שכל עובר ושב יוכל לדעת עלי דברים כאלו?! בשביל זה יש אימייל או לכל היותר Facebook) ואל תנסה להעמיק. פשוט היה אתה על כל חסרונותיך…

כך מתרחשת המהפכה, אם בתחילה עוד היתה תחושה כי בלוגר הוא בראש ובראשונה יצור חברתי והבלוג אינו רק כלי פיננסי, מה שמצדיק גילוי נאות בעת פרסום, אם בכלל. הרי עתה המצב מתחיל להתדרדר.

למה?! כי עדיין יש מי שמוכן להמשיך לתת צ'אנס למשחק התמימות למרות שהמדרון החלקלק מובן מאליו. כי אם בכתיבת בלוג עוד ישנה תדמית של רצינות וממילא של מחויבות הרי שבציוץ האלמנט אינו קיים שהרי "מה הם כבר בקשו תמורת המזון?"

נועה פרג בהחלט ניסתה להקשות על המתראיינים אבל כשיוסי תאג'ורי ועוד אנשים רציניים ושפויים נותנים גיבוי, לא נותר לה להניח אלא שכנראה המלך אינו ערום, אפילו אם זה נראה כך.

ובהקשר זה, שאפו לפבל שמנסה לחפש את הקוד האתי החבוי של טוויטר.

4 תגובות

יול 08 2008

באנרים – out, קידום – in.

באנריםעד לפני זמן לא רב כשדיברת על פרסום באינטרנט התכוונת לשים באנר או כמה באנרים היכן שהוא באחד האתרים הגדולים ולשלם מחיר פיקס מסוים עבור יחידה של אלף צפיות. הבאנר היה כלי הפרסום הישיר היחידי, למרות החסרונות הרבים שבו, והתעשיה שסביבו התפתחה, השתכללה והתמקצעה ככל שעבר הזמן.

"לפי תחזיות שונות, שוק הפרסום במקוון בישראל צפוי להמשיך ולגדול ולנגוס בנתח הפרסום שעשה באוף-ליין. אולם נדמה כי הוא סובל מבעיות שונות המקשות על צמיחתו ולהעיב על פריחת המדיום המקוון." מדווחת נועה פרג בגלובס בסוף יוני.

פרג מספרת על בעיות סטנדרטיזציה וכי לאנשי התעשיה יש "בטן מלאה על מה שמתרחש בענף" שכולו חיקויים וחסר אנרגיות אמיתיות. אחת הבעיות הקשות בהתבססות על פרסום באנרים היא ריבוי הגדלים הקיימים בענף, מה שיוצר בזבוז משווע של אנרגיות וכוח אדם. בו בזמן שמפרסם בארה"ב ובאירופה נהנה מהסטנדרטים שמכתיב הIBA היוצרים כשישה גדלים מקובלים, המפרסם הישראלי אמור להתמודד עם עשרות פורמטים שונים של באנרים "ומערכות המאפשרות אופטימיזציה של קמפיינים לא מסוגלות להתמודד עם הטירוף הישראלי" שמייקר את העלויות בשיעור של עד 50 אחוזים.

כמות באנרים בארץ לעומת העולםאבל למעשה הדבר מהווה רק קצהו של קרחון גדול יותר, הבאנרים מאבדים יותר ויותר את אפקטיביותם. ממחקרים עולה כי שיעור גדל והולך של גולשים אינם רואים כלל את הבאנרים ומפתחים עוורון לפרסום באתר. הדבר נובע גם מתוך מגננה טבעית מפני הצפת הפרסומים המקובלת בארץ. כמודגם בגרף מימין אנו רואים כי בארץ אנו מגיעים לכמות באנרים לעמוד הגבוהה פי שש מאשר במדינות המתורבתות! הגולש מסנן את הפרסומות או בסינון אקטיבי (חסמים למיניהם) או בעוורון פסיבי.

מה הפתרון לסינון זה?

רק שיטות מתקדמות של קידום אתרים אורגני, פרסום תלוי חיפוש (רלוונטיות מפחיתה עוורון), החדרת תוכן שיווקי בצורה עקיפה והתנהלות SMO נבונה יכולים להתמודד עם הטרנד שהיה וכנראה חלף לו.

חיפושים שהביאו לכאן:

  • באנרים
  • באנר

אין תגובות

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏