אוג 01 2008

שקוף, עבודה שחורה ובלוגרים כמעצבי דעת קהל

מאת בתאריך 16:59 נושאים כללי

האם יש עתיד לתקשורת הלא ממוסדת?

קשה לצפות את העתיד הרחוק אך כפי הנראה עוד יקח זמן עד שתוכל לקום עיתונות מאוזנת ונקיה מתוך החברה.

העיתונאי נתי יפת מספר על רצונו להקים אתר חדשות מקצועי שאינו מונע על ידי אינטרסנטים וכל הרעות החולות של קונצרני החדשות הנוכחיים. גם הוא מבין שהוא אמור לגייס לשם כך כ-20 מליון דולר כיון שיש צורך להעסיק לשם כך כ-100 פועלי כתיבה ומנהלה, כ- 250 תורמים מזדמנים העניקו לפרויקט 100 ש"ח כך שנשאר לגייס רק 19.98 מליון ש"ח. הוא מבין שאם בארה"ב ישנה קרן שמממנת פרויקט דומה ב 10 מליון דולר לשנה, זה אומר שכנראה סדר גודל שכזה הוא לא ימצא בארץ כך שבכל מקרה המקסימום שהוא יוכל לעשות זה לגייס בעלי הון ש"יתרמו" לפרויקט, מה שאומר שהוא יהיה מחוייב להם לעולמי עד. אין, וכנראה גם לא יהיה פרויקט בסדר גודל הזה בארץ כל עוד שלא תפותח מתכונת אסטרטגית חדשנית שתאפשר את הבלתי יאומן.

את מי יגייס מר יפת לפרויקט?

אז האתר סגור בפני אנשי ימין?

"חס וחלילה. הגישה הבסיסית שלנו היא אהבת אדם, וזה נכון גם לגבי מתנחלים, חרדים ופלשתינאים. זה כישלון שלא הצלחנו בינתיים לגייס אף אחד מהקבוצות האלה".

איך קרה שהכשלון המוזר הוא דווקא בגיוס אנשי ימין, פלשטינאים וחרדים ולא דווקא בגיוס תושבי גוש דן המזוהים עם גוש השמאל? כלי תקשורת המתיימר להיות נקי כפיים עדיין יכול להרשות לעצמו להיות לא מאוזן, אך הוא אינו יכול להטיף לדמוקרטיה ושוויון תוך כדי קריצה רבתי. זו לא הסיבה שקלינגר או שרון סקפטים לגבי הצלחת הפרויקט אך הדבר בהחלט מהווה סמן חשוב ביכולות השיתוף בין מדינת תל אביב לטריטוריות סביבותיה. קל לדמיין כיצד היה נראה ערך בעבודה שחורה לא על ציפי לבני אלא על בנימין נתניהו.

האם ישנם בכלל מספיק אנשי ימין / מתנחלים / חרדים / ערבים ושאר קבוצות מיעוט המעונינים לתרום לפרויקטים שכאלו או שמא עולם הCC עדיין זר להם, אין להם קשרים עם החונטה השלטת והם אינם יכולים לצאת מבועת העיתונאי מחמד?

נכון, בלוגרים יכולים לעורר נושאים רדומים, הם גם יכולים להטריד ענקי תקשורת אבל בסופו של דבר בלוגר הוא לא סוג של עיתונאי. בעידן בו תקופת ההתבגרות מסתיימת לקראת סוף העשור השלישי, חלק גדול מן הבלוגרים אינם הרבה יותר מכתבי מגזין נוער שמתענינים בטרנדים חולפים וזקוקים לעורך מבוגר ואחראי שיסביר להם על מה לכתוב ועל מה לא, מה חשוב יותר ומה בר דיחוי. ספרו של יאנוש קורצאק, המלך מתיא הראשון, מהווה דוגמה טובה לעולם המונע על ידי כוחות לא מאוזנים. בעולם ילדותי בו נציג ההון והשלטון, עו"ד רם כספי, יהווה את דמות המכשף והפיה הטובה תיוצג על ידי אל גור, כחזונם של מקימי שקוף, אין איזון, אין פיתוח ואין התקדמות. אולי המצב הנוכחי בו ישנו זרם מרכזי בוגר ואחראי של עיתונאים שחלקם עצלנים וחלקם קנויים ובמקביל לו פועלים בלוגרים כביקורת ותמיכה יכולים להביא לאיזון הגיוני יותר מכל פרויקט גרנדיוזי אחר.

10 תגובות

10 תגובות לפוסט “שקוף, עבודה שחורה ובלוגרים כמעצבי דעת קהל”

  1. ד"ר אוֹרי אמיתיבתאריך 02 אוג 2008 בשעה 20:07

    קל להיות ספקן.
    הגיוני יותר לנסות להקים מדינה יהודית באוגנדא.

  2. sell-googleבתאריך 02 אוג 2008 בשעה 20:17

    ד"ר אמיתי
    אומנם הפסקה הראשונה עסקה בסקפטיות, אך ההמשך מתיימר לבטא ביקורת ענינית יותר המבטאת חשש מהמצב בו הסקפטיות לא תתממש.

  3. […] אחת הביקורות שנשמעות תדיר כנגד 'שקוף' היא על כך שלשקוף יש אג'נדה. הקימה אותו חבורת עיתונאים סוציאל דמוקרטיים, ולכן הקו של העיתון יהיה, ללא ספק, סוציאל דמוקרטי. מה, אי אפשר לבקש עיתון אובייקטיבי בארץ הזו? […]

  4. ד"ר אוֹרי אמיתיבתאריך 03 אוג 2008 בשעה 10:40

    אשרי מי שיזכה להגיע ליום בו הסקפטיות לא תתממש.

    בינתיים אני יכול לאמר שגייסתי תושב-השומרון אחד לשתי היוזמות, ואנחנו עובדים על חוג בית ל"שקוף" מעבר לקו הירוק.
    בקשר ל"אנשי ימין" – אם הכוונה לחסידי פרידמן, הרי שיש להם דה-מרקר ושות'. הם מסודרים. אם כוונתך לאנשים המשוכנעים שהפתרון לבעיות הבטחון של ישׂראל אינו נסיגה חסרת תנאים מכמה שיותר משטחי ארץ-ישׂראל, הרי שאני דוגמא. ואני ב"שקוף" די מההתחלה. בכנס פעילים לפני כשבועיים אפילו טען באזני מישהו מהחוג הפנימי שהגיע הזמן להפסיק לכעוס על יגאל עמיר שר"י. לא השתכנעתי, אבל מגוון דעות יש.

    בכלל, התלונות על העדר מיעוטים מזכיר לי את התלונות הדומות על כך שאין מספיק נשים במיזם. מי שנמצא בשטח הוא מי שנמצא בשטח. אפשר לנסות ליצור גיוון, אבל אין טעם אם הגיוון מלאכותי.
    תן לי "שקוף" כמו שנתי חולם עליו, וחרדים, ערבים, מתנחלים משני המינים ימצאו את עצמן/ם שם.

  5. טל ירוןבתאריך 03 אוג 2008 בשעה 11:03

    הי,
    אני המתנחל שאורי גייס. אני גר בקדומים, ומאמין שאם נלמד ליצור כאן עיתון הפועל באופן דמוקרטי, נוכל גם לייצר שייח דמוקרטי, בו כל הזרמים ירוויחו. הבעיה היא שנכון להיום כל עיתון מרוכז סביב אג'נדה ספציפית וחוסם את הדיון המעניין שיכול להיווצר כתוצאה מרב-שיח אמיתי.

    אני מקווה כי שקוף, אכן יהיה כזה עיתון.

    לגבי גיוס התרומות מהציבור. נתי אמר 20 מיליון שקל בשנה.

    אני מאמין שאם העיתון הזה יראה שיש כאן אופק חדש, שיוכל לסייע לחברה הישראלית לצאת מהמשבר שלה, אנשים יהיו מוכנים לשים על כך את הכסף. אפילו מתנחלים.

  6. sell-googleבתאריך 03 אוג 2008 בשעה 12:27

    ד"ר אמיתי
    דומני שאם אנו מוכנים לקבל משפט "הרי יש להם דה-מרקר ושות'", שמטנו את הבסיס מהיכולת לשוויון. הרי למתנחלים יש את ב7, לדתיים את "הצופה" ולחרדים את "המודיע".
    כשאני רוצה שוויון זה לא בשביל הזנוחים, זה אמור להיות בשבילי. אם אני רוצה להיות מיין-סטרים הגיוני, אני חייב להיות חשוף למגוון הדעות בצורה שוויונית.
    לגבי הטיעון שהגיון אינו נמצא בשטח, דומני שהתיחסתי לכך בפוסט, לא כתירוץ כי אם כבעיה.
    אולי צריך להגדיא מחדש את ה"שטח", אם השטח הוא פלורנטין אכן אין שם מתנחלים. אם השטח הוא מצואיסטי (אם כי לא נראה לי שזה המקרה שלנו) אכן לא תהיינה שם נשים.
    אם ב"שטח" יש רק סוג מסוים של אנשים אז כנראה שהגדרתי את החצר האחורית שלי בתור "שטח".
    אני לא משוכנע שהבנתי את הסתירה בין הטיעון שבשטח אין שונות לבין "תן לי שקוף כמו שנתי חולם עליו" ואז תהיה שונות. המיזם טרם קם וכבר הוא סטה מחזונו?!
    אולי לא מספיק ששונים "ימצאו את עצמם שם", אולי המטרה צריכה לנסות להיות אטרקטיביים לכולם בצורה שוויונית, הרבה כתבי מחמד מגזריים מוצאים את עצמם ש YNET, אך כמעט רק ככתבי מחמד. האם לזאת אנו שואפים? אנו מצפים ל"עלה תאנה" או ליותר מכך?

    טל,
    אני תקווה כי החלום יתממש וכי הסקפטיות תתבדה. גם מפלגת קדימה מצאה לעצמה עלה תאנה, אני מניח שזו לא שאיפתך. הלואי ויתברר כי צדקת וכי ניתן לייצר מערכת שוויונית.

  7. טל ירוןבתאריך 03 אוג 2008 בשעה 12:42

    מקווה לא להיות עלה תאנה…
    עיקר התפקיד שלי כאן הוא כחבר בתנועה לדמוקרטיה ישירה, ולא כמתנחל.
    אני עצמי משתדל מאד לפעול למען שיוויוניות בייצוג ובשיח הציבורי.

  8. sell-googleבתאריך 03 אוג 2008 בשעה 22:30

    טל,
    אני לא משוכנע שאנחנו אמורים למצוא לעצמינו כובעים ותפקידים.
    להבנתי אתה אמור לייצג את כל המכלול שמרכיב אותך מתפיסות פילוסופיות ומאקרו כלכליות ועד הפרט הזניח ביותר שבך.
    אולי אם נשכיל לייצג את עצמינו ולא מקבצי איטרסים/אמונות ספציפיים, נוכל להוריד את המתח ולאפשר יצירת כלי ביטוי שיאפשרו מגוון רחב של דעות בצורה שויונית.
    אולי אקסיסטנציאליזם הוא התשובה.

  9. טל ירוןבתאריך 04 אוג 2008 בשעה 5:50

    סל, (מה שמך האמיתי?)

    אני מבחינתי ישות לומדת, שמנסה לתקן את העולם במגבלות כוחה. יחודי, נכון להיום, הוא שאני חשוף להשקפות עולם של קהלים רבים מאד (דבר שלצערי אינו אופייני למרבית הציבור הישראלי והאינטילגנציה הישראלית). דרך הפעילות הדמוקרטית, ששקוף הוא חלק חשוב ממנה, אני מנסה לחבר בין העולמות השונים מהם בנויה החברה הישראלית.

    אני לא הייתי הולך על אקסיטנציאליזם, כיוון שזאת לא תורה ברורה. אני בונה מודל פילוסופי משלי שנקראת "הכלוב הפנומנולוגי". המודל מושפע מפופר, מאך, קאנט, קון, היום, דסקארט, מיל, בייקון "שדות סמנטיים" ואחרים. אני מקווה שהוא יוכל להיות נדבך פילוסופי לחיבור בין העולמות.

  10. […] אם היה צריך הדגמה חיה להבדל בין בלוגרים לעיתונאים, בבלוג עבודה שחורה מנסים לכבוש את הביטויים [ציפי לבני] […]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובה

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏